מאגר סיפורי מורשת

שמי רותי, נולדתי בחדרה בשנת 1950, בת לאליעזר וסימה, שעלו ממולדובה.

בצבא שירתתי ביחידת המיעוטים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים. את בעלי איציק,יליד מכסיקו, הכרתי לאחר שסיים את שירותו הצבאי בסיירת "שקד".  (במלחמת יום הכיפורים כל שאר הלוחמים בסיירת שקד מתו 'חוץ מאיציק שקיבל רסיס כדור שהשבית אותו לשאר המלחמה.) לאחר שהתחתנו נסענו למקסיקו, בה איציק נולד (בעיר פאצ'וקה), ושם גרנו במשך ארבע וחצי שנים. אני עבדתי בשגרירות ישראל ולימדתי עברית ויהדות במכון ליחסי תרבות מקסיקו-ישראל. איציק לימד חקלאות באוניברסיטה במקסיקו, וגם לימודי עברית בבית הספר היהודי "תרבות". שם נולדו ילדינו, דנה ושי. כשחזרנו לארץ גרנו 5 שנים במקוה – ישראל, שם עסקנו בהוראה ובהדרכה. בינתיים סיימתי תואר ראשון בגאוגרפיה ולימודי ארץ-ישראל ויהדות באוניברסיטת ת"א. אז גם נולד בננו השלישי, עומר.

באותה תקופה קבלנו הזמנה מבית הספר "תרבות", ללמד במקסיקו ואכן חזרנו לשם למשך ארבע שנים. במהלכן לימדנו, טיילנו ונולדה ביתנו הרביעית, נועה. במקסיקו היו כמה קשיים עליהם כדאי לספר. ביניהם רעידת האדמה ב1985, (8.6 בסולם ריכטר) שגרמה לפגיעה בנפש ולהרס רב של מבנים ותשתיות.

ההתבוללות במקסיקו די מועטה ביחס לקהילות יהודיות בעולם. זה בעיקר נובע מהחינוך בבתי הספר היהודיים ומהפעלת הילדים והנוער בתנועות נוער יהודיות. שלחנו את ילדינו הגדולים, דנה ושי, לבית הספר היהודי- חאלבי "כתר התורה". דנה הבכורה סיימה ללמוד שם בכיתה ט', ושי סיים כיתה ז', עומר ונועה היו בגן. לאחר ארבע שנות שהות מרתקות במקסיקו חזרנו, בשנת 1988 לישראל, ובחרנו לגור בקיבוץ שלוחות. אני עסקתי בהוראה בבית הספר "שק"ד" וכמו כן למדתי היסטוריה יהודית לתואר שני וגם עשיתי תואר שלישי בנושא הויכוחים הבין-דתיים, יהדות, נצרות ואיסלאם, בימי הביניים.

בשנים האחרונות אני עוסקת בחקר "קהילת "האנוסים" במקסיקו בכלל ובעיר פאצ'וקה בפרט.

החפץ שבחרתי לכתוב עליו זה הסידור הראשון של יצחק שקיבל כשעלה לארץ ממקסיקו בגיל 13 מבית הספר "מקווה ישראל". אחרי שעזב את בית הספר העביר את הסידור לבנו הבכור שי, והוא העביר אותו לאמא שלו, רותי. בסידור כתוב שמו של סבא יצחק, שמה של סבתא רותי ואת השם של שי. כשסבא עלה לארץ בלי לדעת אפילו מילה אחת בעברית הוא כתב את שמו בשגיאות כתיב.

חפצים נוספים שהבאתי למפגשים הם: מפצח אגוזים מבית סבא רבא ברוסיה וכפית (להשקיית הנימול) מברית המילה של אבא במקסיקו.

הזוית האישית

רואי: בקשר הרב דורי היה לי מעניין ומסקרן. למרות שזה לא סבתא שלי, אני מרגיש שאני מכיר את סיפור החיים שלה טוב כמו בן-משפחה.

יערי: בתוכנית הקשר הרב דורי הרגשתי סקרנות ומשיכה, ועניין בסיפורים. היה לי כיף לצחוק, ולשמוע את הסיפורים עם חברי ועם רותי ממליץ בחום.

אדם: אני חושב שהקשר הרב דורי זה גם חשוב וגם מעניין והרגשתי שהסיפור ממש דיבר אלי.

רותי: הקשר הרב-דורי איפשר לי שתף את נכדי האהוב, יערי, וכן את חבריו, רואי ואדם, בחוויות מתקופות שונות בחיי. כל אחד מהמפגשים הוקדש לנושא מסויים, בו נגעתי ועליו סיפרתי, ובכך הרגשתי שנסיוני וחוויותי מועברים הלאה, כלפיד, לדור הצעיר.