מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי –  של סבא דב ושירה

ילדות

עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחו הוריי מפולין ונדדו מזרחה לכיוון ברית המועצות. זה היה מסע מפרך שהיה מלווה ברדיפות וקשיים רבים. במהלך המסע הגיעו הוריי לאוזבקיסטן.

נולדתי בסוף מלחמת העולם השניה בשנת 1944 בקולחוז (חווה חקלאית) בבוכרה שבאוזבקיסטן. אבא שלי גויס לצבא הרוסי כדי להילחם בנאצים. התנאים בקולחוז היו קשים להחריד. היה מחסור חמור במזון, בלבוש, ומזג האוויר היה קשה במיוחד. עליתי לארץ בשנת 1948 לאחר נדודים ממושכים במחנות עולים באוסטריה ובקפריסין. לפני תום קרבות מלחמת השחרור, משפחתי שהתה במחנה עולים בעתלית עד לשחרור העיר לוד, ולאחר המלחמה הוריי שוכנו בלוד, בבית שפונה על ידי צבא הגנה לישראל.

סבא דב בילדותו

התבגרות

את לימודי העממיים סיימתי בבית הספר הממלכתי ב'. בנעורי חוויתי פעולות פדאיון (התקפות של בודדים) כנגד האוכלוסיה האזרחית, וזה השפיע מאוד על מצב הרוח שלי.

בהיותי בן 12, בשנת 1956, פרצה מלחמת סיני ושני אחי הבוגרים יותר גויסו למלחמה.

בר המצווה של סבא דב

את לימודי העל-יסודיים השלמתי בבית הספר אורט שבלוד ובגיל 18, בשנת 1962, התגייסתי לחיל האוויר ושירתתי עד אמצע 1965.

סבא דב בצעירותו, אחרי הצבא

הקמת משפחה

בשנת 1967 התחתנתי עם דליה וגרנו בערד במשך שנתיים, באותה תקופה עבדתי במפעלי ים המלח בהקמת סכרים. במהלך השנים נולדו לי שני בנים, ניצן וגל. עבדתי במספר מקומות עבודה ביניהם אמקור ותדיראן. בשנת 1988 פרשתי מתדיראן והקמתי חברה פרטית לייבוא רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה. חברה זו למעשה פעילה עד היום. בשנת 2002 הצטרף בני גל לפעילות החברה.

כיום

יצאתי לגמלאות באופן חלקי בשנת 2011. כיום אני עוסק מעט מאוד בענייני החברה. אני עוסק הרבה בפעילות גופנית, משתתף בהרצאות שונות ומבלה לא מעט עם הנכדים שלנו (שבעה במספר) ובזמן הנותר אנחנו מבלים לא מעט בחו"ל. אני חושב שבסך הכל, חיי הבוגרים היו טובים, מהנים ומלאי סיפוק.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי – סבא דב והנכדה שירה הוד שתיעדה את סיפורו.