מאגר סיפורי מורשת

אחרי תקופה במרכז קליטה בלוד עברה לפתח תקוה ומשם לרחובות, ולבסוף הגיעה לחשמונאים. לכל מקום עברה בעקבות ילדיה, כדי להיות קרובה אליהם. בפתח תקוה הייתה פעילה במוסדות בית הכנסת "ישראל הצעיר" ועבדה בשדה התעופה שבלוד. בשל עבודתה בשדה התעופה, בשנת 1972 הייתה עדה לאירוע חטיפת מטוס סבנה [1] בתקופת משה דיין ז"ל, שהיה אז שר הביטחון של ישראל, וגם הייתה עדה לאירוע חטיפת המטוס לאנטבה. היא קבעה – יחד עם נשיא המדינה מר קציר – את זמני הגעת המטוס יחד עם חברי המשלחת לשדה התעופה לאחר מבצע יונתן, ששִיחרר את בני הערובה הישראלים.

גם בתקופת מלחמת יום הכיפורים היתה בשדה התעופה, כשקיבלו את השבויים. בעלה של שרינה ז"ל שימש כרב בקהילה ונפטר בחו"ל כשהיא הייתה אמא לתינוק בן שנתיים וחצי.

שרינה גידלה את ארבעת ילדיה שיחיו בכבוד ובמסירות רבה.

בין תחביביה של שרינה: מלאכת יד, סרטים וקריאת ספרים.

מסר לחיים: להמשיך לחיות למרות כל הקשיים 2. להיות גאה בארצנו.