מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מבית הספר לאחים בעיראק לחדרי הניתוח של בי"ח כרמל בחיפה

חיילי מילואים מבארי בזמן מלחמה
סבא וסבתה היקרים וזוג התאומים

קוראים לי אמנון, נולדתי בעיראק, שם למדתי בבית ספר תשע כיתות, 
 
בעיראק למדתי בבית ספר לאחים ואחיות ועבדתי אצל דוקטור חיים סלים.
 
בצבא שירתתי כרופא במרפאה בבגדד.
 
עליתי לישראל בשנת 1951 –  הגענו לבית עולים בפרדס חנה ואחר כך עברנו לטירת הכרמל.
 
בקשר לעבודה בהתחלה עבדתי בבניין, וזמן קצר אחר כך התגייסתי לצבא ושירתתי בגבעתי.
 
עבדתי בבית חולים עשר והשתתפתי במלחמת סיני  ובמלחמת הכיפורים. בצבא הייתי חובש בדרגת סמל ואחרי השחרור עבדתי בבית חולים רמב"ם בתור אח וכעבור כמה חודשים עברתי לבית חולים כרמל בחיפה, משם נסעתי להשתלמות בבית חולים נהריה, כדי לקבל את התעודה של אח. עברתי את הבחינות בהצלחה והמשכתי לעבוד בבית חולים ארבעים שנה כמעט, כאח של חדר ניתוח.
 
ב- 15 בנובמבר 1956 התחתנתי, עם בת דודה של אבא שהכרתי בנהריה בזמן הצבא, ועד עכשיו החיים טובים עם המשפחה. נולדה לנו בת, קוראים לה איילה  הבת התחתנה עם ארמנדו ונולדה להם שרי ואחרי חמש שנים נולדו אופק ורום ועד עכשיו יש לנו חיים מאושרים עם המשפחה.
 
אחרי השחרור מהצבא נשארנו לגור עם אבא שלה בדירה שלהם עד שעברנו לחיפה.
 
תשע"ה, 2015

מילון

בגדד
עיר הבירה של עיראק

ציטוטים

”עד עכשיו יש לנו חיים מאושרים עם המשפחה!“

הקשר הרב דורי