מאגר סיפורי מורשת

סבי, יוסי ליטמן, נולד בשנת 1950 וחי עם אמו, אביו ואחותו הגדולה בבוקרשט שברומניה עד גיל 11.

בישראל חגג בר מצווה באירוע מצומצם מאוד בבית כנסת. הוא מספר שאז לא היו אירועים וחגיגות מוגזמות עם הרבה אנשים, אלא רק אירועים מצומצמים, מקסימום עם המשפחה הגרעינית שלו וסביו וסבתו. בנוסף, הוא מעיד על כך שמשום שעדיין היו לו קשיים עם השפה העברית, היה לו קצת קשה ללמוד לבר המצווה, ואומר שבאותה תקופה עדיין היה לו מבטא רומני כבד. אמו, עליזה ליטמן לבית בלבן, הייתה עקרת בית, בעוד שאביו, מאיר ליטמן, היה מוכר נפט בתחנת דלק. חלק גדול מזכרונות ילדותו של סבי קשורים בחצר הבית, ומסביבה דירות של משפחות לא יהודיות, עץ גבוה, ושולחן עליו שיחקו הדיירים שחמט, כשיוסי הקטן מנצח את כל המבוגרים ממנו. כאשר חזר סבי לפני שלוש שנים מטיול לרומניה אל אותה חצר ואל העץ ה"גבוה", הוא נוכח לדעת שמימדי המקום "השתנו" לחלוטין: החצר היא קטנה, והעץ לא מרשים במיוחד..

העלייה לארץ

בשנות השישים נפתחו שערי רומניה ונוצרה אפשרות ליהודי רומניה לעלות לארץ ישראל, לאחר שנים של סירוב. משפחתו של סבי, יחד עם עוד עשרות רבות של משפחות, הועלו לאוטובוסים ומשם הובאו באישון ליל אל עיירה קטנה, אחרי הנחיתה. שמה של העיירה אליה הובאו היה נצרת עילית, ואת שמה – אף אחד לא הכיר. הדירה אליה המשפחה הובאה הייתה בבלוק של דירות בשכונה חדשה שהוקמה לקליטת העלייה. היו בה מיטות ברזל עם מזרוני קש, שנקראו "מיטות סוכנות" וריהוט דל קיבל את פני הדיירים החדשים. גם חשמל לא היה בדירה בימיה הראשונים, אבל עבור הילדים שאכלסו את השכונה זה לא היווה בעיה, משום שהם לא הלכו לבית הספר במשך חודש שלם. מכוניות וכבישים לא היו בשכונה, ומכולת קטנה ומרוחקת שירתה את העולים החדשים. המבוגרים נלקחו לאולפן ללימוד השפה, אולם מהר מאוד כיתות האולפן התרוקנו כיוון שהיה צורך לעבוד כדי לפרנס.

סבי למד שלוש שנים בבית ספר דתי , לאחר מיכן למד בביה"ס הטכני והתגייס לחיל האוויר. הוא הצטרף לשירות קבע של מספר שנים כטכנאי טילים. בשנת 1975 סבי נישא לסבתי, ויחד הם התגוררו בנצרת עילית שהתפתחה מהר מאוד ואכן הפכה לבירת הגליל. אימי נולדה בשנת 1978 ואחותה בשנת 1982. סבי עבד ככלכלן במשרד הפנים מספר שנים, ולאחר מכן כגזבר בעיריית עפולה עד שנת 2004. בהמשך עבד כחשב מלווה במספר עיריות בצפון.

מאז שיצא לפנסיה מוקדמת הקדיש חלק ניכר מזמנו לטיפול בנכדים ובעיקר בי בשנות ילדותי הראשונות. הוא ישב ושיחק איתי שעות רבות ובזכותו כבר בגיל שנתיים ידעתי מספרים ואותיות בעברית ובאנגלית. בשנת 2018 עזב את נצרת עילית יחד עם סבתי ויחד עברו לגור ברמת ישי.

הזוית האישית

סבא יוסף השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו עילאי. התכנית נערכה בבית הספר היובל ברמת ישי, התשע״ט.