מאגר סיפורי מורשת

שמי תמי (טספה) באמהרית. נולדתי באתיופיה בעיר אדיסגה בשנת 1979, למשפחה בת חמישה ילדים, כשאני הבכורה. בשנת 1992, עליתי יחד עם כל משפחתי חוץ מאבי לארץ ישראל. בישראל גרתי באופקים שלוש שנים במרכז קליטה. לאחר מכן קנינו דירה בגדרה.

באתיופיה גרנו בכפר, כדי להשיג מים היינו צריכים ללכת ברגל לבאר ולהוציא אותם. אצלנו מגיל קטן אנחנו עוזרים להורים לדוגמה: חקלאות, רפת, עזים וחמורים. התחתנתי לגדי מניואב (בירו) בשנת 2006, לאחר חודשיים עידן נולד. בשנת 2009, נופר נולדה ובשנת 2015 נולדה סיון. העלייה לארץ הייתה מפחידה. הגענו בטיסה ולי היה פחד גבהים, הצלחתי להתגבר עליו כיון שהחלום שלנו היה לעלות לארץ ישראל. ערכנו הכנות לעלות לארץ החדשה. לא ידענו את השפה ואני התקשיתי לדבר בעברית. היו לנו מדריכים צמודים שליוו אותנו. התחלנו מילה ומילה, אחי דניאל למד הכי מהר את השפה העברית. כאשר מלאו לי 20 רציתי תחילה לעשות שירות לאומי רציתי שזה יהיה קרוב לבית ולא מצאתי. ואז קיבלו אותי לביה"ח הרצפלד. 19 שנה אני עובדת שם.

בשנת 2006, גרנו במזכרת בתיה במשך 11 שנים. מכל מיני סיבות משפחתיות עברנו לגדרה. אנחנו אוהבים את המקום אנחנו גרים ליד משפחה וזה חוויה בלתי נשכחת. אבא שלי לא עלה אתנו כי ההורים היו גרושים הוא נשוי לאישה אחרת ויש לו 8 ילדים. אני בקשר אם אבא ושתי בנותיו. הוא גר בכפר וטוב לו הוא חי טוב.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.