מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מאלג'יר לארצנו האהובה

הוגט עם נכדתה מיטל
הוגט ומיטל בכתיבת ברכה משותפת
אני בגיל מדינת ישראל ואני גאה בכך

להורי איבון ואלברט שמג'יה. נקראתי הוגט בעקבות חלום שאימי חלמה בהיותה בהריון איתי. אימי רצתה מאוד פרי בשם בכ'י שלא היה מצוי בעונה זו. בלילה אימי חלמה על איש זקן עם זקן ארוך שאמר לה: "קחי את זה בשביל הוגט" ולכן אימי קראה לי כך.

בילדותי אהבתי לשיר מאוד אני זוכרת שבהיותי בת תשע נהגתי ללכת לשיר בחתונות ובמקהלת בית הכנסת. בית הכנסת היה מקום מרכזי אליו התאספו הרבה פעמים חיי הקהילה באלגי'ר היו חיי קהילה תוססים. משפחתה של אימי הייתה דתית והם גרו בעיר אחרת. משפחתו של אבא שלי לא הייתה דתית. את סבתא אני לא זוכרת הרבה כי היא נפטרה כאשר הייתי בערך בגיל שש. את סבא אני זוכרת שהיה מבקר אותנו מידי פעם, הוא היה מפכ"ל במשטרה והוא היה איש חביב ומצחיק מאוד. לאבי הייתה חנות קטנה הוא היה חייט רק לגברים הוא היה עושה את המדידות ואימי הייתה תופרת ואני עשיתי את הצווארון.
מגן הילדים אני זוכרת את הגננת המיוחדת שקראו לה מאדם סטורה, כל הילדים אהבו אותה היא הייתה יהודיה ואימהית מאוד.  למדתי בביה"ס "רוצם בו", ביה"ס צרפתי על שם גיבור לאומי צרפתי, זה היה ביה"ס רגיל ממלכתי לא דתי. חברותיי היו צרפתיות ערביות ונוצריות כולנו גרו באותה שכונה היינו משחקות יחד במשחקים שונים כמו עגלות, חבל קפיצה וגם משחק הצמות.
החינוך בבית הספר היה קפדני מאוד היחס למורים היה צריך להיות מכובד ביותר המעמד של המורים וכשהמנהלת היתה עוברת הינו מורידים את הראש. היה מחייב. תלמיד שהתחצף היה מקבל מכות עם סרגל. הכניסה לכיתה אחרי ההפסקה היתה בטורים ושורות ישרים. בכיתה ישבנו סביב שולחנות כאשר במרכז היה חור שם הנחנו את הדיו. כתבנו עם קסת ודיו, לעיתים קרובות המחברת היתה נכתמת מהדיו עונשו של תלמיד כזה היה שחבשו לו כובע מיוחד על ראשו ואת המחברת הניחו על  כתפי התלמיד והיו מעבירים אותו עם המחברת בין כל הכיתות. היה זה מחזה לא נעים ואפילו משפיל. בימי ראשון וחמישי לא היו לימודים בביה"ס ולכן אני ואחי ריצארד היינו הולכים ללמוד בתלמוד תורה היהודי שם היה לנו מעבר ללימודים גם מסיבות וחגיגות. בשאר הימים למדנו משמונה בבוקר עד אחת בצהריים, ולאחר מכן הייתה לנו הפסקה של שעה שהיינו חוזרים הביתה ואוכלים ארוחת צהריים. בשתיים היינו חוזרים לביה"ס ולומדים עד שש בערב. בב"יס למדנו את המקצועות היסטוריה מתמטיקה דקדוק .התלבושות היו חלוקים ארוכים שחורים ושיער אסוף. הטיולים שלנו היו קונצרטים שהם היינו שרים. למדתי בבית הספר עד גיל 18.
 בשבתות ובחגים הינו אוכלים דגים ובשר וגם חמין עם עלים ירוקים. והינו הולכים לשוק וסבלים מיוחדים היו סוחבים לנו את המצרכים הביתה. אני זוכרת במיוחד את ההכנות לחג הפסח, אני זוכרת את אמא ופטמה המשרתת סוחבות את המיזרונים למרפסת ושם מנקים את מיזרון הצמר עם מים.
כשאחי הגיע לגיל גיוס הצבא הצרפתי רצה לגייס אותו אך הוא העדיף לעלות לארץ ולשרת בצבא בישראל.  ב1969 באתי לביקור בישראל לבקר את אחי שהיה בצה"ל הוא היה חייל בודד וקיבל דירה בקריית גת. שנה אחר כך באתי שוב לבקר את אחי אז הכרתי את בעלי הוא היה חבר של אחי וחזרתי שוב לכמה חודשים לצרפת כמה חודשים התכתבתי עם בעלי ואחרי כמה זמן עשיתי עליה.
בצרפת הייתי חברה  בתנועת נוער שם קיבלנו הכנה נפשית לעלייה. בשנת 1970 החלטתי לעלות סופית כעולה לארץ ישראל. הייתי בת עשרים ושתיים ועליתי לארץ עם קבוצה של בנות רווקות דרך הסוכנות היהודית. הפלגתי באוניה ממרסל עד חיפה ומחיפה לקחו אותנו למרכז קליטה בקרית שמונה. מאוד התגעגעתי להורי ובכיתי המון שם אך יחד עם  זאת הייתי נחושה להישאר בארץ ולא נתתי לגעגועים להשפיע עליי עברתי לגור אצל חברים נשואים של בעלי לעתיד.אך מאוד התגעגעתי להורי ובכיתי המון יחד עם  זו הייתי נחושה להיקלט בארץ ולא נתתי לגעגועים להשפיע עלי.
שנה אחרי העלייה שלי התחתנתי עם בעלי אני הייתי בת 23 והוא היה בן 26. החתונה התקיימה בקריית גת באולם "חן". האורחים בחתונה היו המשפחה והחברים של בעלי, הורי גם הם הגיעו לחתונה ושתי דודות.  קיבלנו מהסוכנות אפשרות כעולים חדשים למצוא דירה בדמי מפתח החלטנו לעבור ליפו שם מצאנו דירה מתאימה. לאחר זמן מה עברנו לקריית גת.
עבדתי בחנות למוצרי חשמל שהיה ברשותנו ואחרי שהחנות נסגרה עבדתי בתכנית של הדרכה הורית, הדרכה להורים לילדים מגיל 9 חודשים עד שנה וחצי של יצירת קשר חם ואוהב בין ההורים לילדיהם. עבדתי גם בתור עוזרת לגננת. מאוחר יותר התנדבתי בפעילויות ב"כקמפוס הנביאים" בקבוצות של נשים בנושאים שונים. אני מדברת עברית וצרפתית ואני מבינה ערבית ואנגלית.
השתדלתי מאוד להשקיע במשפחתי שתהיה רגועה ויציבה ושמחה. היום ב"ה יש לי  4 ילדים ו13 נכדים. חלק משאיפותיי התגשמו ב"ה וחלקם מצפה שיתגשמו. אני בגיל המדינה ואני גאה בכך. מודה לאלוקים על מה שנתן לי. אני גאה במשפחתי, בילדיי ובכל עם ישראל ושמחה להיות חלק מהעם הנפלא הזה. יחי מדינת ישראל!
משוב על התכנית: 
 אני רוצה להודות על התכנית המיוחדת הזו, תכנית הקשר הרב דורי. התכנית העמיקה את הקשר ביני לבין נכדתי, ולא רק העמיקה אלא לימדה אותנו דרך תקשורת איכותית וטובה יותר.
במהלך התכנית כאשר נדרשתי לשחזר את סיפור חיי, השחזור הזה גרם לי לתובנות חדשות, לשינוי בתכונות אופי ולהשלים עם דברים בחיי שהיה לי קשה עד עכשיו להשלים איתם ולהבין עד כמה החיים הם ארעיים ועד כמה כדאי לנצל אותם בכל רגע.

מילון

קסת דיו
קסת דיו היא צנצנת או מכל קטן המיועד לאיחסון דיו במיקום נוח עבור הכותב. הכותב טובל קולמוס או עט ציפורן בדיו לפי צרכיו.

דמי מפתח
"דמי מפתח" הוא כינוי למחיר שמשולם עבור זכות לשכור את הנכס לתקופה בלתי מוגבלת. בעסקה זו, הדייר משלם לבעל הבית כמחצית משווי הנכס, ואחר כך משלם דמי שכירות.

ציטוטים

”חשבתי שאני מנהלת את החיים שלי, גיליתי שהקב"ה מנהל אותנו“

הקשר הרב דורי