מאגר סיפורי מורשת

בבית הקברות בחולון קיימת מצבה לזכר נספי העיר אופטוב. ניצולי העיר היו מתכנסים כל שנה לזכר אותם נספים. כיום מתכנסים בני הדור השני. כמו כן יצא ספר זיכרון על העיר, המספר את תולדות העיר, תושביה, מוסדותיה, עסקניה ורבניה, כולל תמונות מימיה הפורחים של העיירה. יש ברשותי תמונות מקוריות של חלק מהנספים, בני משפחתי, אותם אני מתכוונת למסור ליד ושם.

סיפור המשפחה שלי מתחיל בפולין וברוסיה. הוריה שלי אימי הגיעו לארץ מרוסיה מהעיר ברדיצ'ב

בתחילת המאה ה-20 .לאחר נדודים במושבות הראשונות ברחבי הארץ ולאחר תלאות רבות  שעברו, נישאו ועברו לגור בשכונת מאה שערים שבירושלים שהייתה שכונה חדשה לאחר היציאה מחומות העיר העתיקה. שם נולדה אימי. דודה שלי אימי, זכריה חיותמן, היה בין מקימי מטולה. (במוזיאון ראשונים שבמטולה ישנה תמונה שלו ואשתו. לאחר מכן נקרא על ידי דיזינגוף לבוא לתל אביב  ולעזור בבנייתה) הוא היה גם בין מקימי העיר תל-אביב . בזמן הזה הוא היה בין שישים ושתים המשפחות שהגרילו  שטחים  בעיר ע"י צדפים. כמו כן ישנה  מצבה ברחוב שדרות רוטשילד בת"א  ובה שמות כל מקימי העיר  וגם שמו של זכריה חיותמן, דודה של אימי. אימי רחל נולדה, כאמור ,בשכונת  מאה שערים  בירושלים . לפני נישואיה עבדה  כמטפלת בילדי הרופאים של מרפאת שטראוס  בירושלים. היא זוכרת היטב את ההפגזות על שכונתם  מצד הירדנים לפני הקמת המדינה ועל החיים תחת המצור הקשה שהטילו הערבים על העיר ופגעו בשיירות המזון שעלו לעיר. היא זוכרת היטב את החיים תחת מחסור במזון ומים. אבי ישעיהו  הגיע לארץ מפולין  בשנת 1936 באוניה מהעיר קונסטנצה  שהיום נמצאת ברומניה, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. לפני נישואיו גר אבי בשכונת  התקווה שבדרום בתל אביב  שם הקים יחד עם אחיו מאפיה. גם סבי היה אופה בפולין ובישראל המשיכו לעבוד במקצוע זה. את הלחם היו מחלקים בתחילה בסלים מבית לבית ואח"כ בעזרת סוס ועגלה ובהמשך מכרו גם לחנויות מכולת. באותה תקופה שלטו הבריטים בארץ והטילו  מדי פעם עוצר על תושבי הארץ לאחר כל אירוע חריג של המחתרות. עד שנבנתה המאפייה בשכונת התקווה עבד אבי במאפייה הראשונה שהוקמה בפ"ת ובגלל העוצר נאלץ לא פעם להישאר בעיר ולישון במאפייה. כשנשאו הורי עברו לגור בעיר פ"ת שם נולדתי אני ואחיי.