מאגר סיפורי מורשת

סבתא מלה נולדה ב מרץ 1946 בבריסל בירת בלגיה להורים שרה ויעקב גוטפרינד.

שני ההורים היו ניצולי השואה.

סבתא רבה שרה הייתה בתקופת המלחמה בתנועת ההתנגדות לנאצים בבלגיה, ביחידה שעסקה בהסתרת ילדים יהודים אצל משפחות נוצריות וממנזרים כדי להצילם מציפורני הצורר הנאצי. מאוחר יותר, נתפסה ונשלחה למחנה הריכוז וההשמדה "אושוויץ".

סבא רבה יעקב, היה בתקופת המלחמה מפקד יחידת פרטיזנים יהודים בעיר בריסל.

סבתא הייתה בת יחידה להוריה. כשהייתה סבתא בת 7, אחרי כיתה א', עזבה המשפחה את בלגיה בדרכם חזרה לארץ מוצאם, פולין, ממנה ברחו לפני המלחמה בגלל רדיפות פוליטיות. בפולין חיו עד שנת 1957 בה החליטו לעזוב לעלות כיהודים לישראל. סבתא הייתה אז בת 11.

סבתא מלה בהיותה תינוקת עם אמא שלה, סבתא רבתא שלי

"אני זוכרת את היום הראשון שלי בכיתה ו' בירושלים" מספרת סבתא. המורה נכנסה לכיתה וכל הילדים המשיכו לדבר ולשחק, בניגוד למה שהורגלתי בפולין שם כולם נעמדו דום כשהמורה נכנסה. זאת ועוד, לכל ילד היה בגד אחר בעוד בפולין לכולם תלבושת אחידה. כמוכן, לכל ילד היה ספר בצורה אחרת, אלו היו ספרי תורה.

סבתא למדה עברית מהר מאד. לאחר חודשיים דיברה עברית שוטפת, זאת בזכות החברים והחברות בכיתה. כל יום הגיע לביתה חברים ללמד אותה שירים וריקודים ועזרו לה בשיעורי הבית. הקליטה הייתה קלה, סבתא אהבה את החברים ודרכם את ארץ ישראל.

החג הראשון שסבתא זוכרת שחגגה בישראל היה יום העצמאות העשירי למדינת ישראל.

חלפו מאז 60 שנה…..

הזוית האישית

רותם: החג הראשון שסבתא זוכרת שחגגה בישראל היה יום העצמאות העשירי למדינת ישראל.