מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אורי כהן ואני אספר לכם את הסיפור של המשפחה שלי:

סבתא שלי דונה לבית משפחת בלו נולדה באיסטנבול שבטורקיה בשנת 1948. היא למדה בבית ספר צרפתי וסיימה את התיכון בבית ספר יהודי. היא התקבלה לאוניברסיטה ללימודי פדגוגיה אך עקב עלייתה ארצה לא הצליחה לסיים את הלימודים. כעת היא מסיימת תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב.

סבא לאון לבית כהן נולד בשנת 1944 באיסטנבול שבטורקיה. הוא סיים את לימודיו בבית ספר יהודי שבעיר. התקבל לבית הספר לרפואה באוניברסיטה באיסטנבול. סבא וסבתא, שמוצא משפחותיהם ממגורשי ספרד לפני 500 שנה, הכירו בשנת 1963בזמן הלימודים בתנועת נוער היהודית, שעסקה בעזרה לזולת. הם התחתנו באיסטנבול ב-1968.

בשנת 1969 עלו ארצה. סבא התמחה במחלות פנימיות בבית החולים אסף הרופא, בהמשך התגייס לצבא סדיר. בהמשך שירת בצבא קבע ובתקופה זו סיים גם התמחות במחלות דרכי עיכול. השתחרר בדרגת רב סרן והתחיל לעבוד בבית חולים אסף הרופא בתור רופא בכיר ברפואת דרכי עיכול. במקביל עבד במרפאה הפרטית שלו בערבים, הוא עד היום ממשיך לעבוד במרפאתו. לסבא ולסבתא נולדו שלושה ילדים: בת ושני בנים, אשר מהם נולדו להם שתי נכדות ושבעה נכדים.

כל המשפחה חוגגת יום הולדת 70 לסבא לאון באיסטנבול

לסבא היה דוד בצרפת שעבר את השואה. עקב סיפורו המעניין סבא החליט לספר את סיפורו של דודו אשר גר בצרפת שסיפר לו את סיפורו בזמן שביקרו אותו יחד עם אחיו לרגל יום הולדתו ה-100.

דוד של סבי ששמו היה איזק (יצחק) כהן, שינה את שמו לז'ק על מנת שלא יזהו את יהדותו. הוא נולד בשנת 1915 באיסטנבול שהייתה אז תחת האימפריה העות'מנית. כשהיה בשנות העשרים לחייו היגר לאביניון שבצרפת בעקבות הזמנת חבר ילדותו מטורקיה שהתגורר בעיר. יחד הקימו עסק למסחר בבדים. כעבור מספר שנים חברו הטוב נפטר מסרטן והותיר אחריו אישה ושני ילדים קטנים. דודו של סבי התחתן עם אלמנת חברו ויחד גידלו את הילדים. דוד ז'ק היה מאוד פעיל בקהילה היהודית באביניון. בשנת 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה פלשו הנאצים לצרפת. בתחילה אביניון נותרה בחלק החופשי מכיבוש, תחת שלטון וישי. לדוד ז'ק היו שני חברים טובים מאוד שהיו נוצרים קתולים. כאשר הנאצים החליטו לכבוש גם את דרום צרפת דרכיהם של החברים נפרדו, אחד החברים שיתף פעולה עם הנאצים והאחר הצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית. בשל היותו מבוגר יותר מחבריו, הדוד ז'ק לא הצטרף בתחילה לתנועת ההתנגדות. חברו אשר שיתף פעולה עם הנאצים פנה אליו והודיע לו שהנאצים מתכוונים לאסוף את כל היהודים והפציר בו לברוח. הדוד ז'ק שהיה פעיל בקהילה היהודית הפיץ את הידיעה ואלה ששמעו בקולו וברחו – ניצלו. האחרים שלא פעלו בעצתו נלקחו למחנות. הוא השאיר את בתו הקטנה במנזר, ויחד עם אשתו ובנו ברחו להרים בכדי להצטרף לתנועת ההתנגדות ולשמש כספק מזון ליחידות הלוחמות ובכך ניצלו חייהם שלו ושל משפחתו. בתום המלחמה תושבי אביניון חיפשו נקמה בתושבים הצרפתים ששיתפו פעולה עם הנאצים וביניהם גם חברו. הדוד ז'ק ומשפחתו נעמדו מחוץ לביתו של החבר שכעת היה נרדף, ומנעו את כניסת ההמון הזועם על ידי כך שסיפרו על עזרתו ליהודים, ובכך ניצלו חייו של החבר. דוד ז'ק וחבריו שרדו את המלחמה כחברים עד מותם בגיל מופלג. ז'ק כהן נפטר בגיל 100 בשנת 2015.

הדוד ז'ק ואביהם של סבא לאון ואחיו

הזוית האישית

הנכד אורי: למדתי המון על סבתי וסבי ועל דודו של סבי. זה נתן לי מידע, חיבור ואהבה.

סבא לאון: לי זה נתן אפשרות להנציח את סיפורו של דודי שלא היו לו ילדים משלו, וחיזק את הקשר שלי עם אורי שהיה גם קודם חזק.