מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מאין אתה בא ולאן אתה הולך

נועם וסבתא יהודית
משפחתי בחוף אבוקיר במצרים.
קורות חיי, נצר למשפחה ענפה

נולדתי בקהיר. אני הבת הבכורה. לאמי  קוראים לבנה ולאבי קוראים יוסף. נקראתי על שם סבתא שלי יהודית, אמו של אבי. אחריי נולדו עוד חמישה אחים ורק אחד נולד בתל אביב. למדתי בבית הספר של הקהילה היהודית.

בשנת 1956, כשפרצה מלחמת סיני, גורשנו מבתינו. היו פרעות והוריי החליטו לעלות ארצה. בבואנו לארץ הגענו למעברת קריית מלאכי וכעבור שנתיים הוריי עברו לתל אביב-יפו כדי למצוא תעסוקה לאבי. אחי ואני נלקחנו על ידי הסוכנות היהודית לפנימיות וקיבוצים, למרות ההתנגדות של הוריי. אני עזבתי את הפנימיה בכפר הנוער הדתי "כפר חסידים" שליד חיפה אחרי 4 שנים והמשכתי את לימודיי התיכוניים בתל אביב בעירוני ה', ברחוב מזא"ה.

את בעלי, שלום, פגשתי כשהוא היה חייל. למעשה היינו יחד בכפר הנוער הדתי, אבל אחר כך כל אחד הלך לדרכו. לאחר מספר שנים נפגשנו שוב אחרי שנים של חיפושים אחד של השניה. כעבור כחצי שנה החלטנו להתחתן כשאני הייתי בת 20 ושלום בן 19 ועדיין בצה"ל. נשארנו עוד שנה בתל אביב.

בעלי, שלום, התייתם מהוריו בגיל צעיר. עברנו לבנימינה, נולדו לנו 5 ילדים, 3 בנים ו-2 בנות. במהלך השנים פרצו מספר מלחמות. אחי שלמה  נפל במלחמה, הוא היה בסיירת אגוז. בני שלומי סלמה נולד וקראתי לו על שם אחי (אחיקם שלומי). כעבור שנה אימי נפטרה מצער, כיוון שהיא אהבה אותו מאוד מאוד ולבה נדם. אני נאלצתי ללכת ללמוד סיעוד. לקחתי את כל משפחתי לרחובות ושם למדתי בבית חולים קפלן. סיימתי בהצלחה בציון 91 ממשלתי. עבדתי במחלקת עיניים וכעבור חצי שנה חזרנו לבנימינה. התקבלתי לעבודה במרכז "שוהם" בפרדס חנה. ילדיי היו מאוד ממושמעים. בהמשך למדתי במסגרת האוניברסיטה הפתוחה לתואר BA במשך 3 שנים.

מנהגי חג הפסח

בחג הפסח עשינו הרבה ניקיונות. השתמשנו רק בכלים כשרים. עשינו ביעור חמץ. אני זוכרת שעזרתי לאמי ולאבי בכל מה שקשור להכנות לקראת החג. הזמנו את המשפחה וברכנו וקראנו את ההגדה וחיכינו  עד שקריאת ההגדה תסתיים כדי שנוכל  לחפש את האפיקומן. ובינתיים היו מטעמים ואוכל מיוחד שאימי הכינה במיוחד לליל הסדר (ארטישוק ממולא בשר, פולים ירוקים, הרבה סלטים, מרק  עם הרבה עוף, דגים עם רוטב חריף, קינוחים ועוד…). תוך כדי קריאת ההגדה אבי היה עושה הצגה, שם חבילת מצות על גבו ואנו שואלים אותו: "מאין אתה בא? ולאן אתה הולך?" אבי היה עונה ועושה את עצמו עייף, "אני בא ממצרים ואני הולך לירושלים", ואותה חבילת המצות שהייתה על גבו – היה מחביא אותה כמו אפיקומן.

תמונה 1

מימין: אני בגיל 4 חודשים במצרים 1945 – יהודית סלמה לבית מזרחי

משמאל: הוריי, לבנה ויוסף מזרחי, במצרים בבית הכנסת הגדול בקהיר 1.1.1944

 

שורשים

שורשיה של סבתא מירושלים, משפחתה הגיעה לפני 220 שנה ממרוקו הספרדית לאחר גירוש ספרד. משפחת אלבו הענפה, ממוצאו של יוסף אלבו, שהיה הוגה דעות אשר חיבר את "ספר העיקרים". הם גרו בשכונת המוגרבים שבירושלים.

סבי הגיע לארץ מתימן בגיל 13 לאחר הרדיפות של הטורקים בתקופת העותמנים. הוא הכיר את סבא רבא יוסף אלבו, למד תורה ושימש כשרת אצלו וסבא רבא יוסף אלבו נתן את בתו יהודית לאישה לסבא יצחק מזרחי. יהודית הייתה בת  15.

תמונה 2

בתמונה: יושבים במוזיאון ישראל – סבתא בת 10, ראשונה משמאל – נצר למשפחת יוסף אלבו שחיבר את 13 העיקרים, ממגורשי ספרד. המוצג משנת 1908. תלמידתו של פרופסור שץ, מבצלאל ירושלים – הן רקמו על הפרוכת ועשו שטיחים.

תמונה 3

בתמונה: סבא של סבתא יהודית – הרב יצחק מזרחי במצרים

 

תמונה 4

אני בשמלת כלה – ביום הנישואין שלי  – היו זמנים

 

הזוית האישית

סבתא לבנה מספרת בהתרגשות לנכדתה על השורשים המשפחתיים העמוקים.

מילון

ספר העיקרים
ספר העיקרים הוא ספרו של רבי יוסף אלבו בנושא עיקרי האמונה היהודית. בספר דן המחבר במניין העיקרים של קודמיו, ובפרט - שלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם, ומציע את שיטתו.

ציטוטים

” "מאין אתה בא? ולאן אתה הולך?"“

הקשר הרב דורי