מאגר סיפורי מורשת

כשנכדי האהוב לירון הזמין אותי להצטרף לתוכנית הקשר הרב דורי שמתקיים בבית הספר אריק איינשטיין בפתח תקווה. התרגשתי ושמחתי להשתתף לספר ולשתף את נכדי בסיפור המשפחתי שלנו. שמי חדידה ג'ילבר (אברהם), נולדתי במרוקו בעיר מרקש בשנת 1949, המשפחה כללה בנוסף להוריי גם ארבעה בנים ושתי בנות. אחותי הבכורה בשם פליסייה ז״ל עבדה בצרפת בחברת IBM. האח אדמונד ז״ל עלה לבדו לישראל וגר בקיבוץ.

אחותי הלן ז״ל נשארה במרוקו ושם התחתנה ועברה לגור בצרפת. אחר כך עלתה לישראל. בישראל היא עבדה במשרד השיכון והיתה גם מזכירת שר השיכון. אחי מוריס ז״ל שסיים את לימודיו במרוקו והוא עלה יחד עם הוריי לארץ. בארץ הוא התחיל לעבוד ולעזור להורים מאחר ואבי עבר תאונת דרכים. לאחר שמוריס התחתן הוא עבד בתנועת המושבים בנגב בתור גזבר תנועת המושבים. אחי מישל עלה לארץ גם הוא יחד עם הוריי. מישל התחתן וגר במושב ברוש. מישל עבד שנים רבות כמורה לריקודי עם.

ואני – בן הזקונים, הבן הקטן, עליתי עם הוריי לארץ בשנת 1956. בשנה זו היתה מלחמה בישראל, מלחמת סיני. אותי ואת הוריי העבירו למושב בצפון הנקרא קרן בן זימרה. במושב זה גרנו כחמישה חודשים ומשם עברנו לגור במושב ברוש בדרום הארץ. החל מכיתה ו' עברתי ללמוד בבית ספר החקלאי עיינות. לאחר סיום לימודיי התגייסתי לצבא  ושירתי ביחידת גולני בגדוד 51 והשתתפתי במלחמת ששת הימים ונלחמתי ברמת הגולן. כל החיילים ששרתו במלחמה קבלו את אות המלחמה, אות ששת הימים.

השתחררתי מצה"ל בשנת 1970, מיד התחלתי את לימודיי המקצועיים ועבדתי במפעלי מנועי בית שמש. במקביל הייתי גם מדריך בבית ספר בבית שמש. לאחר סיום עבודתי בבית שמש, הפעלתי מספר עסקים ביניהם עסקתי באמרגנות והצגתי מספר אומנים מובילים בשנות השבעים, ביניהם את אריק איינשטיין – זהו בית הספר שבו מתקיימת תכנית הרב דורי ונכדי לירון יהודה לומד בבית ספר זה. כמו כן הפעלתי מסעדה במפעל טמפו ירוחם במהלך 12 שנים. את המסעדה ניהלתי יחד עם אחי הגדול. בשנת 1976 התחתנתי עם אשתי היקרה בשם קלרה פרידמן אשר עלתה לישראל עם הוריה מברית המועצות בשנת 1972.

תמונה מהחתונה ותמונת המשפחה כיום

נולדו לנו 3 בנות, הבכורה מלי, השנייה בשם ריקי (ואני לירון יהודה הבן הבכור של ריקי), והשלישית שירן. ועכשיו לסיפור המורשת של משפחתי: אמי סולטנה אביטן נישאה לאבי חיים חדידה והם גרו במרקש שבמרוקו.

הוריי

להלן השורשים המשפחתיים של הסבא ושל הסבא רבא מצד האימא משפחת אביטן: קראו לי על שם הסבא הרב אברהם אביטן, לא זכיתי להכיר את סבי שנפטר לפני שנולדתי. סבי הרב אברהם אביטן היה אחד הרבנים החשובים בקהילת מרקש והוא היה הרב בבית הכנסת. גם הסבא רבא שלי היה הרב של אותו בית הכנסת. לסבא רבא קראו הרב ג'קוב (יעקב) אביטן, יש במרקש רחוב על שם הרב ג'קוב אביטן.

שלט הרחוב על שמו של סבא רבא ג׳קוב אביטן 

בנובמבר 2019 נסע חברי הטוב מר אפרים למרוקו והלך לבקר בבית כנסת שבו גם סבי וגם הסבא רבא שלי היו רבנים, זה אותו בית הכנסת. במהלך הביקור בבית כנסת הוא פנה לרב בית הכנסת כיום וסיפר לו שהוא התבקש על ידי נכדם של הרבנים לבקר בבית הכנסת, וביקש אם אפשר לקבל מזכרת עבור הנכד (אני) וציין בפניו שהנכד גר בישראל. הרב נעתר לבקשה ונתן לחברי שופר בן למעלה מ-150 שנה עבור הנכד מישראל רצ"ב תמונת השופר העתיק.

להלן השורשים המשפחתיים שלי מצד האבא שלי חיים חדידה, ומצד הסבא שלי הרב יעקב חדידה: אבי נולד בקזבלנקה והיה אדם משכיל אשר שימש כרואה חשבון במספר חברות צרפתיות ואמריקאיות. סבי הרב יעקב חדידה היה כותב ספרי תורה ושימש גם את הקהילה היהודית במרוקו והיה בעל תפקיד כשר האוצר של היהודים ממרקש. הוא גם  זכה לבקר בארץ באמצע שנות השישים.

לאחר מותו בשנת 1968 נכדיו תרמו למוזיאון התפוצות בירושלים את אחד הספרים שהוא כתב. בנובמבר 2019 אחד הנכדים של המשפחה בשם אורן חדידה נסע לקזבלנקה ואיתר את הקבר של הסבא, הוא זכה גם לערוך טכס אשכבה על קברו והדליק נר נשמה.

סרטון הקראת הקדיש על קברו של הסב

הזוית האישית

גילבר: התכנית בשיתוף הנכד לירון חשף את השורשים של משפחתי. נעזרתי בעבודה זו גם במשפחה ובחברים וביחד השגנו מידע נרחב וגם חפצים כגון שופר, שולחן ערוך ועוד.

לירון: היה לי כיף להיות עם סבא ולגלות עליו דברים שלא ידעתי עליו ועל משפחתי.