מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של בת-שבע (ביתי) גולדרט

שמי בת שבע (ביתי), ואני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי של חטיבת הביניים שרת, כפר סבא. יש לי שלושה ילדים (אחד מהם ילד מאומץ) וארבעה נכדים. כיום אני מתגוררת בכפר סבא, קרובה לבני ולמשפחתו. יש לי שתי אחיות, אורית והדרה ששתיהן גם כן מתגוררות בכפר סבא.

נולדתי בישראל בעיר תל אביב, משם עברתי לגור ברמת גן עד גיל שלוש.

בילדותי

באותה תקופה הפרנסה הייתה דרך פנקס תלושים ולפי התלושים היו יכולים לקנות בשר, ביצים ואת שאר מצרכי היסוד. לנו בבית הייתה חצר אז גידלנו שם אפרוחים שיהפכו בעתיד לתרנגולות וכך יהיו לנו ביצים ולא נצטרך לשלם על ביצים. בשביל להאכיל את התרנגולות אנחנו (בתור ילדים) היינו צריכים לאסוף עשבים בשדות. כל העניין הזה צריך להישמר בסוד. אימי עבדה בנוסף גם בתור גננת בגן ואבי עבד בכל מיני עבודות: מנהל מכונות, מכונאי בעץ לבוד ועוד.

מוסדות חינוך בהם למדתי

אני למדתי בבית הספר היסודי "משואות" בעיר בני ברק שהיה רחוק מהבית שלי ולכן כל בוקר. כשהייתי בכיתה א' לא היו שירותים נורמליים כמו שיש היום, היו בורות ברצפה (בתוך מבנה) שהיה צריך להסתדר איתם, אני לא הסתדרתי איתם. כבר בכיתה ב' היו שירותים נורמליים, כמו היום. יש לי חברות שאני בקשר טוב איתן כבר מכיתה א' ועד עכשיו. יש עוד חברה שאמנם הצטרפה בכיתה ב' אבל היא החברה הכי טובה שלי עד היום.

מאלבום ילדותי

את הבת מצווה שלי חגגנו בחצר של הבית שלי. זו הייתה מסיבה לכל הכיתה ולשבט בבני עקיבא שאליו הצטרפתי בכיתה ד'. לאחר המסיבה הקרינו לכולם את הסרט "אגם הברבורים" שהיה מאוד ידוע באותה התקופה

אני למדתי בתיכון "עירוני דתי בני ברק" והוא לא היה רחוק מבית הספר העממי ושם היו רק בנות. בתיכון הייתה גם כיתה של בנים כך שזה היה חדש לי. שם הכרתי את בעלי אלי גולדרט ז"ל. היה לי בתיכון מורה לכימיה ממש לא טוב, שלא הצליח ללמד אותנו ובגלל זה למדתי את הכימיה לבד מהספר ובסופו של דבר הלכתי ללמוד כימיה באוניברסיטה. כשהייתי בכיתה ט' נולדה אחותי הקטנה, אורית.

המשכתי את לימודי באוניברסיטת בר אילן שבעיר רמת גן, ליד גבעת שמואל. הלכתי לאוניברסיטה ישר אחרי התיכון ללא שירות בצה"ל (אני לא הייתי בצבא כי אני באתי מבית ספר דתי וכל החברות שלי הצהירו שהן לא הולכות וכך גם אני. אז לא היה שירות לאומי.) באוניברסיטה למדתי תואר ראשון בכימיה וגם עשיתי תואר שני בכימיה אורגנית-תרכובות גופרית, (בתוך הכימיה לומדים גם ביולוגיה ופיזיקה בתור שיעורים משלימים אך ללא הוצאת תואר בהם). באותה תקופה רק באוניברסיטת בר אילן היו כל מיני מקצועות אחרים בנוסף, אז למדתי גם קצת על היהדות.

אחת מחברותי מהתיכון למדה איתה באותה האוניברסיטה ואנחנו חברות טובות מכיתה ב' ועד היום. במהלך השנים, הפכתי גם להיות מורה לפיזיקה בתיכון (פנימייה) שנמצא בקצה רעננה.

החתונה

החתונה שלי הייתה באולם "מודיעין" ברמת גן היה מקום ל- 500 או 600 אנשים. אבא של אלי, בעלי ז"ל היה חבר כנסת והיו לא המון מכרים והוא הזמין את כולם ולכן היה צפוף. החתונה הייתה בסגנון דתי. בחתונה רקדנו בעיקר סגנון הורה. אני לא זוכרת אם הייתה מוסיקה או לא ברקע.

התגוררנו בדירה שההורים קנו לנו ברמת גן, גרנו בקומה רביעית בלי מעלית ושנינו למדנו באוניברסיטה, (אני בשנה אחרונה והוא בשנה שנייה כי הוא היה בצבא, אני לא הייתי בצבא כי אני באתי מבית ספר דתי וכל החברות שלי הצהירו שהן לא הולכות וכך גם אני. אז לא היה שירות לאומי).

כיום – התחביבים שלי

כיום אני אוספת קומקומים מכל העולם. הכלל הוא שקודם כל הקומקום חייב להיות משהו אחר מלבד הצורה של הקומקום (אישה, ליצן, כתר ועוד)

הזוית האישית

טל גולדרט: מאוד נהניתי לשמוע את סיפורה של סבתי, כי אני בדרך כלל לא שואלת על עברה של סבתי ועל עברו של סבי (אלי גולדרט ז"ל) ועכשיו, כשאני מודעת, אני מרגישה שאני מכירה יותר טוב את סבתא שלי. אני גם חושבת שעבודה זו חיברה בינינו כי בשביל לאסוף את המידע הזה הייתי צריכה להיפגש עם סבתי, לשאול אותה שאלות לגבי העבר שלה ולחלוק חוויות איתה.