מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"מאה שערים" השכונה שלי

סבתא נחמה ונכדתה ריבי
הנכדה ריבי מתעדת
אני זוכרת את האווירה המיוחדת בשבתות ובחגים , הייתה זו אווירה של קדושה

סבתא נחמה כהן מספרת לנכדתה ריבי על ילדותה בשכונת מאה שערים בירושלים

שכונת מגוריי "מאה שערים"

בילדותי גרתי בשכונת מאה שערים. את בתי השכונה מקיפה חומת אבנים עם חמישה שערים שדרכם נכנסים לשכונה… ואולי מכאן שמה. השכונה נבנתה באופן כזה מטעמי ביטחון. השערים נסגרו עם רדת הלילה ונפתחו שוב עם בוקר. במרכז השכונה מוקמו בורות מים מרכזיים של השכונה שסיפקו מים לתושבי השכונה בתקופת המצור בזמן מלחמת השחרור.  גם בחצר ביתנו היה בור שהיה סגור במשך כל ימות השנה והיה נפתח רק בראש השנה. רבים מתושביה של השכונה נהרו לחצר שלנו לאחר תפילת מנחה ביום הראשון של החג לתפילת תשליך, הייתה זו אווירה אפופה בקדושה ומיוחדת במינה.

לא רחוק מביתנו היה ממוקם השוק של מאה שערים. הוא היה פתוח במשך כל ימות השבוע, מיום ראשון השכם בבוקר עד ליום שישי קרוב לכניסת השבת. השוק התפרס לכל ארכו של רחוב "עין יעקב" במאה שערים. אהבנו לטייל בין החנויות ולשמוע את צעקות הרוכלים והמוכרים: "רק היום בצל בזול, רק היום", "דג טרי דג טרי עכשיו מהבריכה, הזדרזו עוד רגע הכל נגמר", או "אבטיח על הסכין", "מלפפונים, עגבניות וירקות טריים ישר מן השדה". נראה היה שהמוכרים והרוכלים לא התעייפו מלהציע את מרכולתם בקול גדול. אהבנו לרדת לשוק אחרי יום הלימודים, לזכות בהצגה חינם, ללמוד את הפתגמים ולחזור הביתה מרוצים…

רחוב בשכונת "מאה שערים" (ויקיפדיה)

1280px-jerusalem_mea_shearim_street_toys_shop

 

בסמוך לשוק נמצא ה"שטיבלאך" זהו ריכוז של מספר בתי כנסת ובתי מדרש עם חצר משותפת. שבהם מתקיימים מנייני תפילה לאורך כל שעות היממה, אנו כילדים אהבנו לעמוד קרוב למקום ולהקשיב לקול  התפילה של המתפללים שלא פסקו לרגע. ואת קול הלומדים במתיקות את התורה הקדושה. כך ספגנו לתוכנו עוד אווירה של קדושה ועוד אהבה לתורה.

שטיבלאך בשכונת מאה שערים שבירושלים. נוסד בשנות ה'תרמ"א (1881) כחלק ממתחם בית הכנסת המרכזי, "ישועות יעקב". (ויקיפדיה)

800px-%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c_%d7%9e%d7%90%d7%94_%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d7-10-09_031

מול ה"שטיבלאך" שכן  מבנה שנקרא "הכנסת-אורחים". מקום זה  שימש "בית" עבור ניצולי השואה הרבים. הם הגיעו לשכונתנו בודדים וגלמודים ללא משפחה או מכר. בבית "הכנסת אורחים" דאגו להם  אנשי חסד לאוכל חם ולמיטה מוצעת, כמובן ללא תמורה. אנשים מסכנים אלו שלא נשאר להם שריד ממשפחתם הענפה היו מעבירים את יומם בין ה"שטיבלאך" לבית "הכנסת-אורחים" .וכדי להשכיח מעט את מצבם העגום, הם היו לפעמים נכנסים לחנות המשקאות והיו שותים ומשתכרים. החנות הייתה ממוקמת ליד אחד השערים של השכונה. אני זוכרת את הפחד הגדול שלי  לעבור שם במיוחד בלילות, שמא אחד מהשתיינים יגיח החוצה ו….

הווי השכונה אני זוכרת את האווירה המיוחדת בשבתות ובחגים, הייתה זו אווירה של קדושה. הכניסה לרכבים הייתה סגורה. רוב הציבור לבש בגדי שבת מסורתיים שהשרו אווירה מיוחדת על השכונה שנראה היה שזכתה בהוד קדומים שנלקח היישר מן העבר, בימי שישי לאחר שחזרנו מהלימודים, אמי נתנה לי ולאחי סל מצרכים שהיא הכינה כדי לחלק  למשפחות נזקקות. לאחר שסיימנו את החלוקה קיבלנו ממנה דמי כיס עבור קניית  ממתק לשבת. דמי הכיס הספיקו לקניית קוביות סוכר או שברי סוכריות.

ההכנות לשבת המלכה התחילו כבר ביום חמישי, הייתה תכונה רבה וכולם הרגישו ששבת מתקרבת. היינו הולכים לשוק וזה היה מסע מרתק בפני עצמו. אמי ואני יצאנו לחנות הדגים שם קנינו דג טרי היישר מהבריכה. משם לקניית העוף, בחנות העופות קנינו תרנגול חי, לאחר מכן הלכנו לחנות הסמוכה שם היו שוחטים את העוף. משם עברנו לחנות הבאה –  למשחטה. שם היו מורטים את העוף.  בבית אמי הייתה מכשירה את העוף – ממליחה ומדיחה. את העוגות המיוחדות ודברי המאפה לכבוד השבת אפו בתנור המרכזי. כבר ביום חמישי היו הנשים מגיעות לשם כשבידיהן קערה עם מצרכים לאפיה כמו: קמח מנופה, שמרים, סוכר וביצים. שם הן היו לשות את הבצק ומחכות שהבצק יתפח. זמן ההמתנה נוצל להעברת חוויות בין הנשים, להחלפת מתכונים ומרשמים טעימים. אני וחברותיי היינו מגיעות לשם לאחר הלימודים כדי לעזור, לנשום ולחוש  את האווירה ואת ריח המאפים והמטעמים.

אווירת החגים הורגשה בשכונתנו עוד הרבה לפני החג. כבר בעשרת ימי תשובה נפתח שוק ארבעת המינים ומכירת קישוטים לנוי סוכה. היה זה מראה ססגוני במיוחד. אהבנו לעבור בין הדוכנים וליהנות מהקישוטים המושקעים והיפים. בחג הסוכות עצמו אהבנו לסייר ולבקר בין הסוכות ולבדוק מהי הסוכה היפה ביותר?

את אווירת הפסח הרגשנו כבר מיום שלאחר חג הפורים. כדי לנקות את הבתים, רבים היו מוציאים את הרהיטים ותכולת הבית לחצרות הבתים. החצרות ברחוב שלנו נראו כחנות רהיטים וחפצים ישנים….. הייתה זו חוויה של פעם ב..

נטורי קרתא

אנשי נטורי קרתא היו חלק מנוף ילדותי, אני זוכרת במיוחד את ההפגנות שהם ארגנו. בהם הם מחו על חילולי השבת, על פתיחת בריכה מעורבת ועל פתיחת בית קולנוע בסמיכות לשכונה. אני זוכרת במיוחד את שירת ההמנון שלהם במהלך ההפגנות

ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים. בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים. בדרך התורה נלך באש ובמים בדרך התורה נלך לקדש שם שמים

לאורך כל ההפגנה הם שרו ומחו עד ש…הגיעו השוטרים רכובים על סוסים ופיזרו אותם לפעמים עם התזת מים צבועים. לנו הילדים הייתה זו חוויה של שכונה תוססת ומלאת חיים, לפעמים גם סוערים ומלאי הפתעות. שכונה של חיים עשירים, מגוונים, שמחים ומאירים. ומעל הכל, זו שכונה שהתאפיינה במעשי החסד והצדקה המיוחדים.

הזוית האישית

ריבי כהן: בזכות תכנית הקשר הרב דורי, סבתא חיזקה בי את הקשר עם הווי החיים של סבא רבא וסבתא רבתא שלי. השעות ששוחחתי עם סבתא היו שעות מרוממות ובלתי נשכחות שילוו אותי תמיד. אני שמחה וגאה להיות חוליה נוספת בשרשרת הדורות המאירה של עם ישראל עם ישראל חי וקיים לנצח.

סבתי נחמה כהן הנה הרכזת הארצית של רשת חב"ד, בתכנית הקשר הרב דורי. היא מקדישה אצת זמנה ומרצה במסירות רבה להדרכת המורות בבתי הספר של רשת חב"ד ברחבי הארץ ובתיעוד סיפורי המשתתפים בתכנית. אני שמחה, שגם אני זכיתי לשמוע את סיפורה ולתעד אותו.

מילון

נטורי קרתא
נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: 'שומרי העיר') היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות.

מאה שערים
מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה. מאה שערים הייתה השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, והייתה אז הגדולה והמרוחקת ביותר. הוקמה בידי אנשי היישוב הישן היוצאים מהעיר העתיקה. קדמו לה משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה ובית דוד.

שטיבלאך
שטיבלאך מאה שערים הוא שטיבלאך בשכונת מאה שערים שבירושלים. נוסד בשנות ה'תרמ"א (1881) כחלק ממתחם בית הכנסת המרכזי, "ישועות יעקב". בתחילה שימשו החדרים תלמוד תורה עבור ילדי השכונה. כיום מתקיימים במקום מנייני תפילה לאורך רוב שעות היום והלילה.

ציטוטים

”זכינו לגדול בעיר הקודש ירושלים ולספוג לתוכנו את ניחוחות הקדושה שבה.“

הקשר הרב דורי