מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה מזרחי לוי, נולדתי בישראל בעיר חיפה בשכונת חליסה בשנת 2.1.1950

את יום הולדתי אני מציינת עם משפחתי ועם חברותיי הקרובות. הייתה לי ילדות נפלאה עם משפחה חמה ואוהבת ובית עם הרבה אחים. הבית היה עשוי מאבן ירושלמית – בבית היו שתי קומות וארבעה חדרים גדולים, היינו תשע נפשות כולל ההורים ואותי. בימי שבת היינו הולכים לבית הכנסת כל האחים מכיוון שאבי היה חזן בבית הכנסת.

הייתי היחידה שהולכת באופן קבוע למכולת לקנות מצרכים. כשהייתי ילדה הורי קנו לי אפרוחיי מחמד, כיוון שהייתה לנו חצר עם כלבים וחתולים ולול תרנגולות.

למדתי בגן בשכונת חליסה ושמה של הגננת היה מירה, מירה היתה נותנת לי מטלות לדוגמה: לנקות ולסדר את הגן והייתי ממונה על אפיית הבצק בשביל החלות של שבת.

בית הספר היסודי שלמדתי נקרא צפרירים, בבית הספר היסודי הייתי מוקפת חברים ואהובה על ילדי הכיתה ותלמידה טובה. התיכון בו למדתי נקרא "עירוני א' " שהיה באזור הדר בחיפה.

זיכרונותיי מהתיכון הם לימודים מרובים וקשים ומספר תלמידים גבוה בכיתה. מנהגים במשפחה שלי היו: קבלת שבת,קידוש,להתפלל בבית הכנסת. חגגנו את החגים בצורה מסורתית בחיק המשפחה אבי החזן נהג לזמר זמירות ומזמורים והיה קורא את האגדה מההתחלה ועד הסוף. בסוכות חובה היה עלינו לשבת בסוכה. החגים האהובים עלי: סוכות, פורים ופסח. מה שהפך את החגים למיוחדים זה האווירה המשפחתית והשמחה סביב השולחן.

יצאתי לחו"ל לפחות שלוש פעמים בשנה וביקרתי לפחות בעשרים מדינות חלקן היו לנופש, וחלקן היו לביקור משפחה בארצות הברית.

תחביבי הם לשיר, להאזין למוזיקה, לבשל ,לטוס ברחבי העולם ולערוך קניות – שופינג, הייתי מנהלת לישכה של היועץ המשפטי של עיריית חיפה וזה דרש ממני הרבה פעילות עם גורמי חוץ בארץ.

לבעלי קוראים יוסף לוי, הכרתי את בעלי בחנות רהיטים. לאחר מכן נפגשנו במקום עבודתי אצל עורך דין ושם בעלי הציע לי חברות. התחתנתי בתאריך 2.12.1970 כשהייתי בת 20, החתונה הייתה באולמי כרמל בהר הכרמל. לא הייתה לי מסיבת רווקות או מסיבה לפני חתונתי.

כשהילד הראשון שלי נולד הייתי בת 21. יש לי שני ילדים בן ובת ששמם טל ומורן ויש לי שלושה נכדים ששמם הילה, עידו ורומי. אני ונכדי נפגשים בתדירות גבוהה והם ישנים אצלי.

סדר היום שלי אחרי הגימלאות הוא לקום בבוקר ולנסוע להתנדב במרכז קהילתי הנקרא "בית אבא חושי". אני עוסקת בעבודת מזכירות ובקבלת קהל, אני משתתפת בהרצאות ואני ממשיכה בשגרת חיים רגילה ושמחה.

הזוית האישית

נכדה הילה: למדתי מידע חדש מסיפוריה של סבתי, כמו למשל, איך סבא וסבתא שלי נפגשו? למדתי על המשפחה שלה, אנשים שלא זכיתי להכיר ועל רגעים מיוחדים בחיים שלה. אהבתי במיוחד את המפגשים בהם למדתי על סבתא שלי ועל החיים שלה וגם אהבתי שהיא כל הזמן הצחיקה אותי ואת נטלי.

אני חושבת שהקשר שלי עם סבתא התחזק, בעקבות המפגשים. תמיד אני וסבתא שלי היינו קשורות, אבל במפגשים הצלחנו לגלות יותר דברים אחת על השנייה.

אני אזכור מהמפגשים את תמונות החתונה ותמונות הילדות שסבתי הביאה למפגשים ואת הסיפורים היפים שסופרו עליהם.