מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1951 הורי החליטו לעשות עליה לישראל המצב במרוקו היה קשה, מאחר ומלך מרוקו מוחמד ה-5 היה

בגלות בצרפת או בספרד וצרפת שלטה במרוקו בעצמה, באותם ימים מתנגדי המלך אשר גרמו לבריחתו

מספר שנים קודם לכן החלו להתארגן ולהתנגד למשטר הצרפתי מרוקו הייתה אז בעוצר מאז השעה 6 אחה"צ

ומובן מי שרצה לצאת ממרוקו צריך היה להצטיין באישורים רבים. למזלנו בדיוק התחילו להגיע שליחי הסוכנות, בהשגת הצרפתים  הם הקימו מחנה מעבר. כמובן שמכל המצב הזה היהודים תמיד היו ראשוני הקורבן

ובמיוחד לאחר שמדינת ישראל קיבלה את עצמאותה והפכה למדינה. יהדות מרוקו החלה לסבול והחלו פרעות ביהודים הם היו משוללי אזרחות והפכו לשק החבטות של הערבים.

 

למזלם של יהודי מרוקו לא סבלו כמו שסבלו יהודי עירק ומצריים שגורשו בחוסר כל וכספם ורכושם הושאר

לטובת הממשלה. אך הם סבלו נפשית ופיזית הם לא יכלו לצאת לעבודה ולהסתובב בצורה חופשית הם

חטפו מכות ועלבונות ואפילו בכמה ערים במרוקו נטבחו יהודים ומשפחות שלמות נפלו קורבן של שנאה.

ניתן לומר שלאחר השואה באירופה ועצמאות מדינת ישראל אצל יהודי מדינות ערב החלה שואה שנייה.

המצב נמנע בחלקו ע"י צרפת אשר שלטה במרוקו ומנעה את החמרתו. כאשר הגענו לארץ נודע לנו שהמלך

חזר מהגלות והחליט לתת ליהודי מרוקו אזרחות מרוקאית ושמירה על שלומם ועל רכושם. לאלה הרוצים לעלות לישראל פעילי הסוכנות פעלו במחתרת והם שאשר הסדירו את כל מתן האישורים עי" הצרפתים כמו כן קבלו היתר להעביר את משפחות העולים, אני זוכרת שהם הגיעו אלינו הביתה ואמרו לנו שבעוד יומיים אנחנו יוצאים לדרך הביאו לנו ארגזים לארוז את תחולת הבית ואמרו שידאגו להעביר לנו אותה לישראל כמובן שהמסע נדחה מספר פעמים בגלל יריות בין הצבא הצרפתי למתנגדים אך לבסוף הגיעו אלינו בוקר אחד ואמרו שתוך 3 שעות אנחנו יוצאים לדרך.

נפרדנו מהשכנים היהודים ויצאנו לדרך כל זמן הנסיעה התבקשנו להתכופף ולהיות בשקט עד אשר

נגיע למחנה השהיה אחרי הנסיעה שנמשכה שעות הגענו למחנה המעבר שהיה מגודר המחנה כולו הכיל כ 50 אוהלים שבכל אחד היו כ 40 מיטות כל משפחה קבלה את מספר המיטות שהיא צריכה ומסביב מתחו וילונות

כאילו ליצור פרטיות, המצב היה בלטי נסבל פרטיות לא הייתה שירותים ומקלחת היו מחוץ למאהלים. שהינו

במחנה המעבר כשלושה שבועות איומות עד אשר עלינו לאוניה שהפליגה לצרפת בעיר מרסי היה שם מחנה

מעבר  ביתנים צבאיים בכל ביתן כזה היו חדרים גדולים למשפחות גדולות וחדרים סטנדרטיים למשפחות גדולות. מאחר והיינו הורי אני ועוד שתי אחיות ואמא הייתה בהריון מתקדם שיכנו אותנו בדירה של שני חדרים.

אחי אלי עלה לישראל שנה לפנינו עם עליית הנוער, בכל ביתן היו מקלחות שירותים ומטבח משוטפים במחנה

היינו כ-5 חודשים מאחר וזרם העלייה הגדול לארץ ישראל  הציף את המדינה הצעירה אז בקשתי להשהות אותנו בצרפת, בינתיים אמא שלי ילדה בצרפת שכנעו את אבא להישאר בצרפת, שהשתכנע מהר מאוד הורי עזבו את מחנה המעבר ושכרו דירה אבא התחיל לעבוד.

 

בצרפת נשארנו עד שנת 1654 ואז בלחץ אמא ואבא השתכנע והחליט לעלות לישראל בינתיים אמא ילדה שוב באוגוסט 1954 עלינו לישראל בהפלגה שנמשכה בערך 10 ימים, על אנייה "תאודור הרצל" הגענו לנמל חיפה

בשעות אחר הצהריים, אך עוכבנו עד הערב. בערב העמיסו אותנו על משאיית מספר משפחות ונסעו

במשך 90 דקות למעברה ליד קיבוץ מגידו בשם "מנסי".

 

לא ראינו כלום חושך מוחלט מסביב. קבלנו מיטות ברזל ומזרני קש לכל משפחה הועברה לאוהל נאמר לנו שנשאר כאן עד הבוקר ואז נעבור לבית הקבוע, שקר מוחלט נשארנו לגור באוהל (במקום שורץ נחשים)

עד החורף, חורף אחד עף לנו האוהל בלילה ונשארנו בגשם חשופים עד אשר הגיע המטפל והחליט לפצות אותנו ולהעביר אותנו למגורי הוותיקים. אלה היו דירות הבדינים, הן היו יותר מוצלחות היו להם וילונות וגם דלת שנסגרת וננעלת.

תקופת הגעתנו לארץ ישראל שרויה במצב כלכלי קשה מאוד מדינה צעירה אחרי מלחמה קשה ולאחר מלחמת העולם השנייה ישראל קלטה כמות אדירה של עולים מחציתם עולים ניצולי שואה שעברו מלחמה קשה והגיעו חלקם במצב נפשי קשה מאוד. ישראל לא יכלה לקלוט את כל העולים ולכן הוחלט להנהיג צנע במדינה כלומר להקציב לכל משפחה מצרכי יסוד לפי מספר נפשות ועל מנת לשמור שכולם יקבלו את המצרכים לפי החוק. כל משפחה קבלה פנקסי תלושים וכך כל הקניות נעשו רק עם פנקסי תלושים שעל כל תלוש רשום לדוגמא: קמח  סוכר חלב מלח סבון עוף.

 

אבא התחיל לעבוד בסלילת כבישים ובמקביל ביקש מעובדי הסוכנות מהעברה, קבלנו אישור מעבר לאחר שנה והועברנו לגור בעיר עכו למגורי פחונים של שני חדרים, בכל המגורים הללו גם באוהלים וגם בבדינים וגם בפחונים היו שירותים צבורים מקלחות קרות ובתי שימוש של בורות.

בשנת 1957 חברת "עמידר" אישרו לנו דירות 3 חדרים בבתים דו משפחתיים בעכו, עברנו סוף סוף לדירה

משלנו עם גינה וחצר אחוריים בית שימוש פרטי ומקלחת פרטית לכל משפחה והעיקר שיש מים חמים זורמים.

חלפו השנים והורי הסתדרו בארץ ואפילו נולדו עוד שני ילדים הורי רכשו את הבית מעמידר, אנחנו גדלנו למדנו

רכשנו השכלה ואפילו מדי פעם בפגישותינו המשפחתיות אנחנו מדברים הנוסטלגיה על הימים ההם.

לפני ארבעה שנים נסענו לטיול שורשים כדי לסגור מעגל, ארץ יפה גדולה מאוד ומה שראו עיני שכנע אותנו

שהחלטת ההורים לעלות לישראל הייתה כדאית וטובה מאוד למרות שמשפחתי הייתה בעלת אמצעים כלכליים

טובים שם.   

 

2013