מאגר סיפורי מורשת

סבתי מספרת:

שמי ציפורה קלהורה לבית זמירין. שם אבי זלמן ושם אמי זהבה. נולדתי בכ"ז כסלו תש"ז 1946 בחיפה.

אבי זלמן זמירין נולד בעיירה דיסנה שברוסיה הלבנה והיה הבן השמיני מבן תשעה בנים שנולדו למנחם מנדל סמירין השוחט, ולאשתו חיה מוסיה. מכיוון שהיה תלמד חכם, למד בנערותו בבית הספר התיכון הפולני בעיירה ואף הוציא תעודת בגרות מצוינת. במקביל, עסק בפעילות ציונית בסניף  השומר הצעיר שבעיירה, שם עסק גם בהדרכה והתכונן לעלייה לארץ. בשנת 1934 עלה לארץ בעזרת סרטיפיקט שקיבל כסטודנט מן המניין כשהוא רשום ללימודי היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. אך מיד עם עלייתו לארץ שינה את תוכנותיו והצטרף לקיבוץ במשמר הים ליד העיר עכו, העבודות בהם עבד היו בניית הגדר בגבול עם לבנון ליד חניתה וכן בתור סבל בנמל.

אמי זהבה לבית אדלשטיין נולדה בעיירה אוסטילה שבפולין והייתה הבת השנייה ומבין שבעה ילדים שנולדו לחיים אדלשטיין ולאשתו ציפרה. עם גמר לימודיה, הצטרפה אמי לתנועת החלוץ ולהכשרה לקראת עלייתה לארץ. בשנת 1938 עלתה לארץ והצטרפה אף היא לקיבוץ משמר הים, שם פגשה את אבי, זלמן. עיסוקה בקיבוץ היה טיפול בבית התינוקות.

עם מעבר חברי הקיבוץ ליישוב אפק שליד הקריות החליטו הוריי שאורח החיים השיתופי אינו לרוחם, עזבו את הקיבוץ והתיישבו בקריית ביאליק כשהם גרים בחדר שכור. שם נולדתי ובהיותי בת ארבע שנים, עברו הוריי לבית משלהם בקריית חיים.

למדתי בבית הספר היסודי א.ד. גורדון ובהמשך בתיכון קריית חיים. בשנים אלו הלכתי יחד עם חברי לתנועה המאוחדת. עם סיום לימודי התיכון החלטתי להמשיך בלימודים במסגרת העתודה האקדמאית. מכיוון שאהבתי מאוד את מקצוע הכימיה, החלטתי ללמוד הנדסה כימית בטכניון שבחיפה, דבר שאז לא היה מקובל כי זה היה נחשב מקצוע של בנים, אבל למזלי שם פגשתי את מי שלימים יהיה בעלי, אריה קלהורה.

לאחר שסיימתי את התואר הראשון, התגייסתי לצה"ל ושירתי  כקצינת חומרים בחיל האוויר. בסיום השירות, נישאתי לאריה, והשלישי בפקולטה לכימיה בטכניון. (1970). בשנת 1972 נולדה בתי הבכורה יעל.  בשנת 1974 נולדה בתי תמר. בשנת 1981 נולד בני יונתן.

בשנת 1977 עם קבלת הדוקטורט למדעים בכימיה, התקבלתי לעבודה ברפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה) שם עבדתי עד צאתי לגמלאות, בשנת 2014.

בשנת 2003 נולד לבתי יעל בנה הבכור, יותם ובשנת 2005 נולדה נכדתי נגה. היום אני סבתא לחמישה נכדים: יותם, נגה, נמרוד, נויה (בתו של יונתן) ונעמי (בתה של תמר).

הזוית האישית

נגה ענבר מתעדת ומביאה את סיפורה של סבתא ציפורה קלהורה