מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ללא מטבח, ללא שירותים וללא מקלחת עם מים זורמים

גרנו 3 שנים במעברת "הר טוב" היום זה היישוב "בית שמש" .

אני חנה נולדתי באפגנסטן עליתי לארץ  בגיל 11 במרץ 1952 עברנו הרבה תלאות בדרכנו לארץ היינו 6 ילדים והורים.  נסענו מאפגניסטן למשהד ומשם לאיראן  במשהד  ובאיראן היינו כ- 6 חודשים בדירות שכורות ובתנאים קשים מאד עד שקבלנו  את הטיסה המיוחלת לארץ ישראל הגענו ללוד ומשם העבירו אותנו לשער עליה .זה מחנה אוהלים  אחרי מספר ימים העמיסו אותנו בשעת ערב על משאיות והעבירו אותנו  למעברת הר טוב שהיא היום בית שמש.

 

במעברה היינו שלוש שנים בתנאים קשים 8  אנשים בצריף של חדר אחד בלי מטבח  ובלי  שירותים ומקלחת  ומים זורמים.  את המים הבאנו בפחים מרחוק. ומקלחת הייתה משותפת לכל המעברה  גם השירותים  בפינת הצריף אבי עה"ש בנה מן מטבחון  מאולתר, שם אמי בשלה את האוכל שאת המצרכים קבלנו לפי נקודות ולפי מספר הנפשות  במשפחה.

החיים במעברה היו כיף  לילדים  היה עד הצהרים לימודים  ואחרי הצהרים היינו  הולכים למועדון גדנ"ע  שם היו פעולות, משחקים וטיולים.

להורים, בפרט לאמי החיים במעברה היו מאד קשים: לא היה מטבח ולא  תנאים סניטריים, כל הבגדים שלנו היו במזוודות ולא היה חשמל. בקיץ הצריף היה לוהט, כי הצריף היה עשוי מפח ובחורף היה קר מאד, כשירד גשם היו דפיקות על  גג הפח ואי אפשר היה לישון מהרעש. לא היו כבישים ומדרכות כל המעברה הייתה משטח בוץ דביק 

כל המזון היה במסורה אי אפשר היה לקנות מזון זה מה שנתנו. על תנורי חמום אין מה לדבר.

כעבור 3 שנים עברנו לכפר סלמה בדרום ת"א לדירה של שני חדרים עם  מטבח קטן, מקלחת ושירותים והיה גם חשמל  ומים זורמים.

אני ואחותי נשלחנו לפנימייה בית חלוצות מזרחי, בבני ברק זה היה בית ספר מקצועי לבנות .למדנו חצי יום תפירה וחצי יום לימודים תיכוניים .

עד היום אני תופרת ומאד אוהבת את המקצוע ונהנית לתפור שמלות וחצאיות לנכדות שלי.

היום אני פנסיונרית ושמחה לספר

על הנכדים שלי, יונתן ויעלי,  יונתן   הוא ילד מאד חכם ודומננטי ויעלי ילדה מתוקה  וחמודה וחמימה.הם הולכים לגנים נפרדים. יונתן הולך לגן של בנים ויעלי לגן של בנות.

לקחתי חלק בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר מורשת משה

 ברמת גן 

מילון

מועדון גדנ"ע
הגדנ"ע היתה מסגרת של צה"ל שדאגה להפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי.

ציטוטים

”העמיסו אותנו בשעת ערב על משאיות והעבירו אותנו למעברת הר טוב “

הקשר הרב דורי