מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"לכל קמט-סיפור" סבתא אורה מספרת על ילדותה בירושלים

סבתא אורה
סבתא אורה בצבא
"בקמטים אני סיפורים לך שומרת, החיים בעיר העתיקה בירושלים

"לכל קמט-סיפור" כך סבתא אומרת. "בקמטים אני סיפורים לך שומרת."
שם סבתי מצד אמי: אורה נהרי, שם נעוריה היה לחדיו. היא נולדה בתאריך: 20.05.1940 בירושלים. הוריה, סבתא רבתא, שמה מרים ז"ל וסבא רבא שלי שמו משה לחדיו. לסבתא שלי 13 אחים: יאיר ז"ל, פנחס ז"ל, יעקב, איציק ז"ל, אלי, מגי, אפי, סימה, נורית, עליזה, אבי, שלומית, גבי.
סבתא אורה נולדה בעיר העתיקה, בבית החולים "משגב לדך" למשפחה ברוכת ילדים. האח פנחס ז"ל נפטר ממחלת הסרטן ויאיר ז"ל היה קצין ונהרג בשרותו הצבאי. הבית שבו גרה סבתי היה בית מסורתי דתי וקיימו את כל המצוות, בבית דיברו בערבית ובעברית, האווירה הייתה חמה ועליזה.
אביה משה עבד קשה מאוד לפרנס את הבית, מקצועו היה חייט, ואימה הייתה עקרת בית.
סבתי למדה בבית הספר "בית צעירות מזרחי" והייתה בתנועת הנוער "הנוער העובד".
סבתא אורה משפחתה לאחר שאביה חזר מהשבי

סבתא אורה משפחתה לאחר שאביה חזר מהשבי
 
כילדה סבתי זוכרת מהחיים בעיר העתיקה בשנת 1945 טרום מלחמת הקוממיות את הצלפים הירדנים מעל גגות הבתים יורים על היהודים, סבתי זוכרת את החללים שנפלו. המשפחה התחבאה במקלט המרכזי שהיה בבית הכנסת, עם עוד משפחות, הם היו שם חצי שנה, שם סבתא רבתא בישלה על פתיליה, שאבו מים מבור מים, האחים היו קטנים מאוד.
 
הייתה תקופה קשה מאוד, ואת כל הגברים לקחו בשבי לירדן. את אביה של סבתי לקחו לשבי ולאחר כתשעה חודשים חזר. המשפחה נשארה תחת כיפת השמיים מיום שישי עד למחרת במוצ"ש בלי מים ואוכל, במשאיות העבירו אותם לקטמון. קטמון היא שכונה בדרום מרכז ירושלים. רוב האנשים שגרים בירושלים נוהגים לקרוא לה קטמון הישנה בשביל להבדיל אותה ולייחד אותה משאר רצף שכונות הלווין שלה "הקטמונים".
בקטמון כל אחד חיפש לו איפה לגור. בקטמון הייתה מלחמה קשה הנוצרים עזבו את הבתים, והחיילים כבשו את קטמון והיהודים תפסו כל אחד בית לגור בו. הבית של המשפחה בקטמון היה ברחוב מחלקי המים . המלחמה המשיכה, ועדיין הירדנים ניסו לצלוף בבתים, המשפחה נאלצה ללכת ברגל למלחה שם היו עצי זית רבים. בעזרת כדים מחרס כתשו אותם ואכלו זיתים עם לחם. לא היה מה לאכול, החיילים נתנו ליהודים קצת אוכל שנשאר להם. זה עזר להם מאוד.
 
יותר מאוחר הצמידו למשפחה עוד משפחה שעלתה ממרוקו שחיו עם המשפחה של סבתא למשך 5 שנים. היה צפוף מאוד. סה"כ היו 11 נפשות בחמישה חדרים שכולל מטבח ושירותים משותפים. סבתא הייתה במקהלת "מזמור שיר" מגיל 12 עד גיל 22. הם היו עשרים זמרים הסולן היה ג'ו עמר. הם למדו פיתוח קול ב"קול ישראל".סבתא שירתה בצבא בחיל הקשר והפיקוד. בתקופת הצבא שהיו ללהקת הזמר הופעות היו באים לאסוף אותה מהבסיס. לאחר תקופת הצבא סבתא עבדה במשרד החוץ והייתה בקשר במסגרת העבודה עם גולדה מאיר, ובנוסף עבדה במשרד האוצר בקריה בירושלים. סבתא אורה הכירה את סבא משה ז"ל בערב שירה, הפגישות בניהם נמשכו שנה עד שמיסדו את הקשר.

סבתא אורה וסבא משה ז"ל ביום חתונתם 

תמונה 1
 
 
אחרי החתונה סבתי נכנסה להריון וילדה את בנה הבכור אבי בבית החולים "הדסה" שבירושלים. אחרי מספר שנים עברו מירושלים לזיכרון יעקוב לצורכי פרנסה, שם סבא הקים את העסק שלו, אטליז.
 

באטליז המשפחתי

באטליז המשפחתי
 
לאחר מכן האח השני של אמי נולד בבית החולים "הלל יפה" שבחדרה, שמו של האח השני הוא עמי-נדב, כיום אנו קוראים לו עמי. לאחר כשנתיים אחיה השלישי של אמי נולד גם הוא בבית החולים "הילל יפה" שבחדרה, שמו של האח השלישי הוא אוהד. לאחר כשמונה שנים אמי נולדה בבית החולים "הילל יפה" בחדרה, לאמי קוראים נעמה, היא הבת היחידה וגם בת הזקונים כיום הם ארבעה אחים: אבי, עמי, אוהד, נעמה. כיום אנחנו 13 נכדים. אבי: דניאל, רפאל. עמי: איילה, משה, הדס, תמר, אבי-נעם. אוהד: מעיין, עומרי, ירדן. נעמה: סתיו, רז, אסף.
 
מלחמת העצמאות והחיים בעיר העתיקה
מלחמת העצמאות והחיים בעיר העתיקה: קצת על תקופת המלחמה: המלחמה כונתה מלחמת העצמאות או מלחמת הקוממיות. המלחמה החלה בשנת 1947, יום אחרי שהתקבלה תכנית החלוקה של האו"ם. הסיבות לפרוץ המלחה הן: עקב התנגדותם של ערביי ישראל ומדינות ערב הסובבות אותה להקמת המדינה. בזמן המלחמה העיר ירושלים הייתה שבויה במצור, כלומר- כל הדרכים לכניסה וליציאה לעיר היו חסומות. בזמן המלחמה מנתה אוכלוסיית ירושלים היהודית כ-100,000 נפשות, האוכלוסייה המוסלמית מנתה כ-33,000 נפשות והאוכלוסייה הנוצרית מנתה כ-31,000 נפשות. האוכלוסייה הירושלמית הייתה מאופיינת בבני עדות המזרח ושל האנשים חסרי היכולת הכלכלית גבוהה. בירושלים שכנו שכונות יהודיות לצד שכונות ערביות, לתושבי העיר היו דרכי גישה משותפות כמו: מרכזי מסחר ומסודות עירוניים המשותפים לכול התושבים. בתקופת השלטון הבריטי ירושלים שימשה כמרכז השלטון בארץ ועל כן הייתה בה גם אוכלוסייה בריטית וכוחות צבא ומשטרה גדולים.
 
העשרה
קטמון: "שכונה בדרום מרכז ירושלים. רוב האנשים שגרים בירושלים נוהגים לקרוא לה קטמון הישנה בשביל להבדיל אותה ולייחד אותה משאר רצף שכונות  של "הקטמונים".
 תשע"ו

מילון

קטמון
שכונה בדרום מרכז ירושלים. רוב האנשים שגרים בירושלים נוהגים לקרוא לה קטמון הישנה בשביל להבדיל אותה ולייחד אותה משאר רצף שכונות של "הקטמונים"

ציטוטים

”"לכל קמט-סיפור" כך סבתא אומרת. "בקמטים אני סיפורים לך שומרת." “

הקשר הרב דורי