מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא עליזה (מסעודה). מקור השם הוא ברכה/שמחה. קראו לי על שם אמו של אבי. אבי נהג לקרוא לי בשם חיבה "מסודי"שם המשפחה שלי הוא אדרי השם הוא מקורי ללא שינויי. שם משפחתי הקודם הוא אזנקוט ללא שינוי השם,הגיע ממזרח ברלין שבגרמניה. נולדתי במרוקו, בעיר קזבלנקה בתאריך 17/01/1955 אני נוהגת לחגוג עם המשפחה את יום הולדתי.

אני הבת הבכורה במשפחתי, תמיד הרגשתי בוגרת. אבא תמיד נתן לי יחד מועדף בילדותי .בסך הכל במשפחתי עשרה אחים: 3 בנים ו-7 בנות. שמות אחי הם: מסעודה (אני), אסתר, אברהם, סעדה, סוזן, דניס, שמעון, יפה, סיגל, ואיציק.

נולדתי במרוקו ולארץ עליתי יחד עם הוריי בשנת 1963.יחד איתנו עלו גם הסבים והסבתות שלי, אחיי ואחיותיי. הייתי בת 8 כשעליתי לארץ. כשהגענו, בחרו עבורנו את מקום המגורים קריית חוף בנהריה. גדלתי במרוקו עד גיל שמונה. מגיל שמונה ועד גיל אחת עשרה גדלתי בנהריה ובראשון לציון. נהריה היתה ישוב של צריפים ובגלל גודל המשפחה, קיבלנו 2 צריפים, בבית היו 5 חדרים. בסביבת הבית היו צרכנייה, בית כנסת , מרפאה ובתי ספר. בגיל 12 עברנו לגור בראשון לציון. הייתה לי בובה שאמי תפרה לי ליום הולדתי עם בגדים תואמים שלי ושל הבובה. כשנחתנו בארץ הבובה נפלה לי מהיד ואיבדתי אותה.

במרוקו הייתי בגן ילדים עם גננת בשם אנט. בבית הספר למדתי ב"אליאנס", ובאותה תקופה לא היו תיכונים.

אני זוכרת את שירי ארץ ישראל ושירי יום הולדת,למדתי את השירים האלה מבית הספר.אני אוהבת לשיר את השירים לנכדים שלי. בילדותי אהבתי מאוד לשחק גומי, חמש אבנים, קלאס וגם אהבתי מאוד לקרוא ספרים. האירוע הכי משמח שחוויתי בילדותי הוא שכשקיבלתי תעודת בגרות.האירוע הכי עצוב שקרה לי הוא שהתקבלתי לבית ספר להוראה, אך זה לא יצא לפועל. אהבתי מאוד רקמה, סריגה ותפירה. אהבתי את כל החגים והשמחות בחיי,בעיקר את חג הפסח. אהבתי לאכול קוסקוס, דגים ומופלטה.

העבודה הראשונה שלי הייתה כתופרת נעליים בארץ. בחרתי במקצוע זה כי זה היה המקצוע של הוריי ואני נמשכתי לזה. עבדתי בעבודה זאת כ- 3-4 שנים ומקצוע זה לא מלווה אותי עד היום.

הכרתי את בעלי בראשון לציון. התחתנתי בשנת 1972 בגיל 17 באולמי ראשון. בגיל 42 ילדתי את בן הזקונים שלנו. יש לי 7 ילדים: 5 בנים ו-2 בנות. בכל שבת שנייה אנו עושים שבת ביחד כל המשפחה המורחבת. את החגים אנו חוגגים יחד בשמחה גדולה כולם יחד, אוכלים מאכלים מרוקאים ודברים מתוקים.

הזוית האישית