מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי אילנה יאבלברג, נולדתי בקייב שבאוקרינה בשנת 1952 בשעה 1:00 בלילה. לאבי מרדכי ז"ל ולאמי ברוניה ז"ל למשפחת ליטמן. הוריי נפגשו אחרי מלחמת העולם השנייה.

כאשר אמי ע"ה נפקדה גילו שהתינוק נפטר בלידה, כעבור שנה אמי נכנסה להריון עוד פעם, וכשהוציאו את התינוק גילו שגם הוא נפטר בלידה. ולאחר שנה וחצי בערך אמי נפקדה בפעם השלישית בהריון ונולדה תינוקת בריאה ושלימה, אך היא התקררה בבית-רפואה, קיבלה דלקת ריאות ונפטרה בגיל חודש. הורי הלכו לרופאים מומחים לבדוק מה לא בסדר? הרופאים יעצו להם, שאמי לא תיכנס להריון נוסף.

הוריי היו מודאגים מאוד, והחליטו לפנות לרב ולשאול בעצתו. הרב הורה להם ללכת לבית-יתומים, ולבקש לאמץ ילד יתום, ובזכות המצווה תהיה זו להם לסגולה ולזכות להיפקד בילד. הוריי הלכו לבית-יתומים כעצתו של הרב. ובחרו לאמץ את הילד "קלמן". לילד הזה הייתה בעיה, רגליו היו רכות וחמאתיות ולכן לא יכול היה לעמוד על רגליו. אמי, החכמה, הבינה שזה נגרם עקב מחסור בוויטמינים ומינרלים. לכן היא קנתה עז, שממנה חלבה את החלב עבור קלמן, שכן, חלב עזים עשיר בסידן ובזרחן, שני מינרלים התורמים לצפיפות העצם. לאחר שקלמן ישתה מהחלב, הוא יחזק את עצמותיו ויוכל לעמוד על רגליו כמו כל ילד.

משפחתי

כעבור שנה אמי נכנסה שוב להריון, אך הפעם, אמי פחדה ללדת בלידה רגילה בבית-רפואה, והחליטה ללדת בניתוח, כך אני נולדתי.

בשנת 1959 כשהייתי בגיל 7 וחצי עלינו לארץ, ולמדתי בבית-ספר רגיל. בגיל 18 שרתי בצבא חיל-האוויר. וכשהשתחררתי הכרתי את ליאון שיחי' והתחתנו. נולדו לנו 3 ילדים: הבכור – עופר שיחי', השני – דורון שיחי', והשלישית – טלי שתחי'. כולם שרתו בצבא התחתנו והקימו משפחה.

משפחתנו

הזוית האישית

אילנה: כיום אני סבתא ויש לי ב"ה הרבה נכדים ונכדות שעושים לי כל הזמן רק נחת.