מאגר סיפורי מורשת

אוטובוס הדמים ילדי אביבים

ולמרות הכל ממשיכים להתיישב סמוך לגבול.

נולדתי בשנת 1952 בכפר קטן במרוקו שנקרא תזנכט שנמצא באזור מערב של מרוקו, עליתי לארץ בשנת 1964 הייתי בן 12.

הימים היו ימי ספירת העומר, 22 למאי 1970. כחייל בסדיר ידיעה מרעישה ומזעזעת את הארץ: תשעה ילדים וארבעה מבוגרים ופצועים רבים מוטלים ליד קיבוץ ברעם בגבול לבנון, אוטובוס עשה דרכו מאביבים שעל גבול הלבנון למושב דובב כשהתלמידים הצעירים מכיתות א'-ג' למדו בדובב.

שנת 1970, "החזית הדמוקרטית" שהיא אירגון טרור, אחראית לאירוע זה. בעזרת אנטנה שנבנתה יום קודם המתינו המחבלים לאוטובוס, בעיקול לפני קיבוץ ברעם הם שלחו בזוקה לכיוון הכביש הראשי. המחבלים טמנו פצצה שנקראת "בזוקה מאולתרת" אשר הניחו אותה בצד הכביש. מהבזוקה, משכו חוט לצד השני של הכביש, כל כלי רכב שהיה עובר במקום באותו הרגע והיה מושך את החוט תוך כדי נסיעה, הבזוקה הייתה נורת עליו. כך קרה – ברגע שהאוטובוס שהגיע מאביבים, הוא פגע בחוט והבזוקה פשוט נורתה על האוטובוס.

כתוצאה מכך, נהרגו 9 ילדים ממושב אביבים. אתם נהרגה מורתם, נהג האוטובוס ועוד הורה מלווה –  ביחד 12 הרוגים ופצועה אחת קשה ששמה המורה אסתר אביכזר, שנפצעה קשה מרסיס בראשה, פצועה נוספת הייתה עם רסיס בראשה ונפטרה כתוצאה מהפציעה, אחרי 43 שנה.

באותו היום, הייתי בבסיס באזור בית שאן. הייתי חייל  בשירות ושמעתי ברדיו – בשידור החדשות, שאוטובוס שהוביל תלמידים נפגע באזור אביבים. נלחצתי מאוד, היות וחשבתי שאלה האחים שלי, שנוסעים מדי בוקר לבית ספר באביבים.

הלכתי למפקד שלי, סיפרתי לו מה ששמעתי ברדיו וביקשתי, לצאת לחופשת שבת בשביל לראות מה קורה עם האחים שלי והמשפחה. כשהגעתי הביתה סיפרו לי – שזה היה אוטובוס שהביא תלמידים מאביבים לדובב. (לא כפי שחשבתי בבסיס, מדובב לאביבים), נרגעתי כי הבנתי שלא מדובר באחי. עד שהגעתי כבר פונו הפצועים וההרוגים ופינו את האוטובוס. את הפצועה לאה רביבו לא הכרתי, אך את חלקם כן הכרתי: את נהג האוטובוס, את ההורה המלווה והכרתי גם את המורה שקראו לה אסתר.

"בחזרה לאסון אביבים: "דילגתי מעל חבריי המדממים – ונפגעתי" 45 שנה חלפו מפיגוע הירי שבו נרצחו 12 אנשים, ובהם תשעה ילדים בדרכם לבית הספר. נפגעים ומחלצים באירוע משחזרים את רגעי ההמתנה לפינוי במסוק שלא הגיע, נזכרים בצרחות מהזירה וכואבים את היעדר שיקומו של המושב הקטן"

קישור לכתבה המלאה: בחזרה לאסון אביבים

כתבת: עדי חשמונאי; עורך: אביב אברמוביץ'; צילום: מאיר וקנין, לע"מ; עריכת וידאו: קשת סידי

 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

הזוית האישית

רום אלרום ועוז שמעו את סיפורו של שלמה וקנין על אוטובוס הדמים של ילדי אביבים.