מאגר סיפורי מורשת

בקיבוץ פגשתי את אריק שהגיע בגרעין אחד לפני והיה גדול ממני בשנתיים. אריק, נולד וגדל ברמת גן להוריו אשר ויהודית שליט לאריק שני אחים חגית ויורם. החלטנו להישאר בקיבוץ ולהקים בית בישראל. אומנם שנינו גדלנו בעיר אבל אהבנו את החיים בקיבוץ באוקטובר 1966 התחתנו בחתונה קיבוצית ושמחה. החתונה נערכה על הדשא הגדול לפני חדר האוכל, באמצע החל לרדת גשם ואילץ את כל האורחים להיכנס לחדר האוכל ולרקוד.

אני עבדתי בקיבוץ בבית תינוקות ואריק עבד במוסך ולעתים ברפת.

 

תל קציר היה ישוב "ספר" כלומר, היה ממוקם ליד הגבול. בתל קציר היו הרבה בונקרים  שלשם היינו יורדים כאשר הסורים היו מפגיזים את הקיבוץ. השדות של הקיבוץ היו ממש מתחת לרמה, מתחת לישוב סורי שנקרא תאופיק.

 

כל פעם שהיו יורדים לחרוש הסורים היו יורים.הטרקטורים היו משוריינים. אריק גם היה יורד לחרוש.לעיתים היו יורים בלילה ואני הייתי יוצאת לראות מאין יורים, אם מהכיוון הסורי או הירדני.

 

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים אני הייתי בסוף הריון עם עוד ארבע נשים בהריון בבונקר של בית התינוקות. בכל פעם שהיו יורים על הבונקר היינו מורידים את התינוקות מהמיטות ושוכבים על הרצפה. היינו מתחת לאדמה בבונקר במשך חמישה ימים. הסורים הפגיזו את הקיבוץ ופגעו בחדר האוכל שנשרף לחלוטין, פגעו בבתי הילדים ובבתי מגורים. לא היו פגיעות בנפש כי כולם היו בבונקרים. היינו יוצאים להתקלח לפנות בוקר כי אז לא היו מפגיזים.

 

ביום האחרון של המלחמה הצבא עלה לתאופיק וכבש את רמת הגולן. דדו שהיה אז רמטכ"ל הגיע במסוק למגרש הכדורסל של הקיבוץ כולם יצאו מהבונקרים הביאו בקבוקי שתייה הרימו אותו על הידיים והודו לו.

 

למחרת התחילו לשקם את כל ההריסות, הילדים הורדו לקיבוצים בסביבה והמבוגרים נשארו לעזור. חודש לאחר המלחמה בתאריך 25 ליולי נולד נעם בנינו הבכור, אביו של רום.