מאגר סיפורי מורשת

מקדמת דנא, כשהייתי מודעת לעצמי ועודני ילדה, תמיד חיפשתי נושא להירתם, לעזור לאחר, לזולת.

"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל אצלנו. והנה אני במילת שלום לגברת מסייעת להגיע לביתה. בבית ספר עזרתי לחברותי בלימודים, בלימודי התחזקתי יחד איתן והגענו להישגים טובים מאוד. על הדרך למדנו אחת מהשנייה תחביבים, חברויות וחיזוקים במקומות שלא הכרנו לפני. חברתי-אחותי שלמדה עימי הגיעה ממחוז עמק חפר תמיד מצאה מקום אצלי ויחדיו כתאומות כמעט עברנו את כל הלימודים ומלאכת העשייה, ואף נרתמנו לעשייה למען השכנים והבוגרים.

בהגיעי לתיכון התחלתי לעבוד בעיתון "ידיעות אחרונות" במקביל לתיכון ערב, בו התחברנו למשימות שהנהלת  בית הספר הנהיגה. בזה הבינונו כל בני הנעורים איך להיטיב לסביבה ולתרום במעשים חיוביים. בהמשך לאחר עשור שנים ויותר מצאתי עצמי מחפשת להתנדב כדרך שהוריי היקרים הנהדרים בצניעות הטמיעו בנו, ילדיהם, וחברינו – כולם הפנמנו את המודעות הנרחבת של התמיכה לסביבה, וזה בתחילת שנות ה-60. עם הצטרפות של חבורות מכל מי שהיה מעוניין להגיע רק לשכונה.

ברבות השנים נתקבלו למקום עבודתי מנשרים חוזרים להתנדבות לקשת רחבה וכך הגעתי להתנדב אף בבית הספר, ממנו אני שואבת אנרגיות מרובות ממאגרים אין סופיים ותגליות מעומק שלא נוכל לדמות ולדלותם.  ויש עוד רבות…