מאגר סיפורי מורשת

סבא דויד נולד בארץ בשנת 1935. כשהיה בן שישה שבועות בלבד הפליג באוניה לאוסטריה עם אביו ואמו בגלל מחלת עיניים ממנה סבל אביו, שלא ניתן היה לטפל בה אז בארץ ולכן נאלצו לעבור לאוסטריה, שם גם התגוררו סבו וסבתו.

בינתיים התחילה מלחמת העולם השנייה, ורק בשנת 1939, כשסבא היה בן 4, הוא עלה לארץ עם אימו ב- 3 אוניות. אביו חזר לארץ עוד קודם לכן.

כשהגיעו לארץ הבריטים עצרו אותם כי הם היו בלתי חוקיים כלפי השלטון הבריטי. הבריטים רצו לשלוח אותם למאוריציוס (אי באפריקה), אך לבסוף לא הפליגו לשם בגלל שה"הגנה" חיבלה באוניה והיא התפוצצה. לאוניה קראו פאטריה.

הבריטים תפסו אותם בהגיעם לארץ והורידו אותם ב"עתלית" שהיה מחנה מעצר. שם סבא היה כלוא 11 חודשים עם אימו.

סבא מספר שהסיבה שהם בחרו לעלות לארץ היא הרצון לברוח מהנאצים והרצון להתאחד עם אביו, שהיה כבר בארץ.

הם בחרו לגור אצל דודו באופן זמני בפתח תקווה ואחר כך גרו ברמת גן כדי להיות קרוב למקום עבודתו של אביו ב"עסיס".

קישור למצגת

הזוית האישית

תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר "רעות".