מאגר סיפורי מורשת

אני שולה גודי נולדתי בשנת  1942 בעיר דמר, שבתימן. נולדתי בחג פורים.

 

זכור לי השלטון הערבי התנכל ליהודים. המלך נתן אישור להרוג את כל היהודים. הערבים יצאו נגדנו בחרבות ובסכינים, היה ממש פוגרום. היהודים באותה עת היו בבית כנסת, כידוע כל יהודי תימן היו מאוד דבקים בתורה ויהודים מאמינים באמונה שלמה ובקיום מצוות.

 

אני מאמינה כי אירע נס ובאותה עת מספרים שיצאה אש מהחומות  והבריחה את הערבים. המלך הגיעה לחומות לבדוק ואף הוא ראה את האש היוצאת. לאחר מכן יצאה פקודה שלא לגעת ביהודים. סיפור זה כתוב בספר "אהבת חיים". אותו כתב מנחם משה.

מנחם מנשה (ה'תרנ"ג 1892 י"ב באלול ה'תשכ"ח; 5 בספטמבר 1968). היה מייסד ארגון "חברת אהבת חיים" ומחבר הספר "אהבת חיים", על התורה, הכולל פירושים, מעשיות, אגדות והלכות.

 

באחד הימים בשנת 1949 כל יהודי תימן יצאו מתימן. העלייה לארץ נבעה מטעמים דתיים. הייתי בת 7 עלינו 7 ילדים (לצערי, כיום נותרנו רק 5 אחים). בארץ שיכנו אותנו במעברה, במחנה אוהלים אחרי חיפה היו ימים קשים של גשם וימים של חום נוראי. ולאחר מכן עברנו  לבינימינה. גדלתי בבית שומר מסורת ודתי מאוד עם כבוד גדול להורים. כל דבר שקרה לנו קבלנו באהבה כי הכל מאת השם.

 

התחתנתי בגיל 17 עברתי להרצליה. נולדו לי 7 ילדים. לפני 10 שנים, בכ"ו בכסליו, 2004,  נהרג בני, יחזקאל  בן 44 בכביש בני דרור. יחזקאל היה בן , בעל ואבא נפלא ואב אוהב ומקסים לארבעה ילדים שנהרג בפגיעת פגע וברח.