מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לגעת בעבר ולשמרו למחר

סבתא עמליה והנכדה שקד
ההורים של עמליה
סיפור על"אדם אדמה וחזון"

ההורים שלי: יעקב ורבקה דגן. יעקב בן שמשון ושחורה. 
טרכטנברויט נולד בשנת 1898 בעיר לפקני שבבסרביה. 
רבקה בת ניסן ומלכה קרומהולץ נולדה בשנת 1906בעיר קוטי שבגליציה.
 
אבא עזב בית של סוחרים אמידים ועלה לארץ ישראל בשנת 1921 בן 22. אמא ברחה מבית מאד דתי ועלתה לארץ בשנת 1924 בת 18.
 
תמונה 1   
"למזכרת נצח, לאות אחוה רעות  וידידות,  להתראות בארצנו  הקדושה והלאומית".  
 
בתחילת דרכו בארץ: אבא עבד בבית- חרושת "שמן" בחיפה. בייבוש ביצות באזור זיכרון יעקב ובפרדס גולדברג בפתח תקווה.אמא למדה במשק הפועלות בתל- אביב ועבדה במשק בית ובבית- חולים הדסה. עם עליתו לארץ כתב אבא לבן-דודו שהיגר לארה"ב, ציטוט; "אתה נסעת למקום של כסף וזהב ואני כאן בארץ זבת חלב ודבש.   ועוד מוסיף וכותב: החיים והתנאים מאד מאד קשים, נלחמים בעבודה עברית ובשכר עבודה, אשר יורד ויורד מ-30 מיל ליום עבודה ל-15 מיל.
 
את אחיו שבא לפניו מצא ללא לבנים, ללא בגדים וללא נעלים אבל עם תקווה מאד חזקה. לשאלה:מה רכשת בזמן הזה? קדחת פעמיים.
 
ההתיישבות  בחירות – התלם הראשון
ההכרות בין אבא ואמא הייתה על- ידי חווה שהיא בת -דודה שלאבא וחברה של אמא. הם נפגשו בארץ ישראל  נישאו בשנת 1930 והצטרפו לארגון "חרות יהודה" אשר בשרון. בשנת 1930 עלו להתיישבות בחרות עם    הקמת הישוב. התלם הראשון נחרש על-ידי שניים – עשר זוגות סוסים. מהצריף לבית הקבע המשפחה התרחבה, אחי ואני נולדנו. תחילה גרנו בצריף, אחר-כך עברנו לבית קבע שהיה קרוב יותר לפרדס.
 
מתקופת המאורעות זכור לי כי באחד הלילות, הייתה התקפה על המושב אבא הלך להגנה ואמא לעזרה  ראשונה, אחי ואני הועברנו לבית השכנים והשכיבו אותנו מתחת למיטות עד הבוקר כשההורים חזרו. האהבה הגדולה של אבא הייתה עבודת כפיים, ויותר מכל אהב את בעלי החיים, גדולי- השדה והפרדס.
 
בכל מפגש משפחתי ובכל הזדמנות אבא אהב לנאום ובייחוד לברך. גם אמא לקחה חלק פעיל בעבודת המשק , הקטיף החליבה, בלול ובפרדס. הייתה עקרת בית למופת, ביתה היה נקי ומסודר. את המאכלים והעוגות אני זוכרת ומריחה עד היום.
 
אני זוכרת כי בליל הכרזת מדינת ישראל התקיימה במושב מסיבה ספונטנית ובה ככבה לתפארת עוגה גדולה ועליה מצויר דגל המדינה מעשה ידיה.  את הבגדים היפים ביותר שלנו תפרה בעצמה. גם לטייל אהב הזוג ה"צעיר"… בארץ ובחוץ- לארץ. לאחר מותו של אבא תרמה אמא מלגת לימודים אקדמאים בסך 100.000 ל"י לבני המושבים.
"קול ששון וקול שמחה"
עמליה ודוד נישאים 1957 מתנת חתונה ( נדוניה ) מקבלים שלוש פרות. המשפחה מתרחבת עמיר ובועז נולדים ומרחיבים לנו את המשפחה. סבתא זכתה לשמוח בחתונתם של  עמיר ונאוה בועז ואני  חלומו של  סבא יעקב היה שאחד הנכדים ימשיך את דרכו  במשק. ואכן… הנכד עמיר מגשים את החלום.
 
כך נמשכת השרשרת, שמירת העבר למען המחר לדורות הבאים.
 
תמונה 2
סבתא עמליה 
 
משוב
תודות לאיילת שחק ועידית מגן המדריכות. לשקד נכדתי החונכת.לטלי שלימדה אותי להשתמש במחשב. לגלי ודור נכדי שעזרו בכל עת. לרותי ממרכז לתיעוד שסיפקה חומרים. לביה"ס שנתן לי את ההזדמנות והחוויה.
 
תמונה 3
  שקד עופר
 
נכתב בשנת 2005
מורה מובילה אילת שחק
 
תשע"ה         

מילון

משק הפועלות
במסגרת משקי הפועלות הוכשרו נשים צעירות, בדרך כלל עולות חדשות ורווקות, לעבודה חקלאית ולניהול משק חקלאי עצמאי לפרנסתן ביישובים החקלאיים החדשים: קיבוצים ומושבים. מנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל אשר רכשו השכלה אקדמית באגרונומיה באירופה, בהן חנה מייזל, רחל ינאית וחנה צ'יזיק, הקימו והשתתפו בהקמתן של משקי הפועלות בארץ.

ציטוטים

”כך נמשכת השרשרת, שמירת העבר למען המחר לדורות הבאים. “

הקשר הרב דורי