מאגר סיפורי מורשת

שמי דנית גבע – דנותה פוקורנה אשכנזי. אין מקור מיוחד לשמי, הוריי אהבו את השם. נולדתי בכפר יקוביבצ'ה שבפולין (ממוקם קרוב לקרקוב).

מיקום הכפר (גוגל מפות)

גדלתי בכפר שבו החביאו את אימא שלי בזמן המלחמה, אבי היה אגרונום הכפר, הכפר התמחה בגידולי פרחים וצמחים. ביתי בכפר היה גדול מאוד ומרווח, היה לי חדר פרטי משלי, הייתה מטפלת ומנקה בבית, היינו במצב מצוין. הכפר היה נוצרי (לא היו בו יהודים) וגדלתי כנוצרייה עד גיל 10. בכפר לא היתה כנסייה, היינו נוסעים לכפר הסמוך שם היינו עורכים את החגים והמפגשים. המאכלים המיוחדים שלנו שאפיינו את העדה שלנו היו כרוב ממולא, פירוגי / קפלאך, מרק מארץ (סלק), ביגוס.

שמה של אמי – סידוניה פוקורונה, היא היתה רופאה מרדימה ונראתה מצויין, היתה מטופחת מאוד. היא היתה אישה קרייריסטית, מאוד מרוחקת ומופנמת, לא שיתפה מה עברה בשואה ובחייה. שמו של אבי – ואדיסלאב פוקורונה, הוא היה היה אגרונום, נראה מצויין, גבוה ומטופח, היה איש חם ואוהב, דואג לזולת ולמשפחתו. יש לי שתי אחיות: אחות בשם אווה אשכנזי – אחות למחצה מאמי – אשר גרה היום בארה"ב, ואחות בשם קאשה פוקורנה – אחות למחצה מאבי – אשר גרה היום בקרקוב בפולין. כל המשפחה מצד אמי נספתה בשואה, חוץ מאחותה מישקה, ששרדה את השואה ועלתה לארץ עם חמישה מתוך שמונת ילדיה (שלושה נשארו בפולין). בני משפחתו של אבי היו נוצרים (גויים) אשר הצילו יהודים בשואה (את אמי). אח של אבי נספה בשואה במחנה אושוויץ.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר היובל במודיען-מכבים-רעות, בהנחיית המורה המובילה שביט זקן.

דנית: הייתה חוויה חזקה מאוד להיות עם הנכדה שלי ועם הסבים והסבתות ועם נכדים אחרים. לשמוע סיפורים מדורות שונים ולהשמיע לנכדים. היה גם מרגש להפגש עם משפחות רוצ'סטר, אנחנו בקשר איתם עד היום. תודה לשביט שעשתה לנו רגעים כל כך מרגשים ויפים ולכל הצוות. תודה על הארגון והרגעים המקסימים. חבל שהקורונה עצרה לנו את הדבר היפה הזה.

עם נכדתי האהובה מאיה במסגרת התכנית