מאגר סיפורי מורשת

רבקה ורמי (אברהם) בן ארצי – סבתא וסבא של לבי פלום. סבתא -רבקה בן ארצי לבית טבק

שולמית ודוד טבך-טבק בצעירותם

רמי (אברהם) בן ארצי – סבא של לבי פלום

 רבקה- בקה בן ארצי לבית טבק.  – סבתא של לבי פלום

אמי שולמית נולדה בעיר דמשק למשפחת אלפייה – משפחה שמוצאה מספרד אבותיה עסקו במסחר. אביה משה  ואמה רבקה (תמונה של רבקה)   היו אנשים אמידים ברשותם היה מפעל למשקאות חריפים ומוצרי עישון

משפחתה של אמי גרה  בבית גדול מאוד .בכניסה לבית קיים שער גדול שמעליו ניצבים שני נשרים מאבן, , בחצר הבית ,הייתה מזרקה גדולה .פלג קטנטן של נחל זרם בחצר. למשפחה היה רכוש בעיקרו בתים נוספים.

לבני הזוג משה ורבקה אלפייה נולדו שני ילדים אמי שולמית ואחיה נוריאל, נוריאל נקרא כך על שמו של אחיה של  סבתי רבקה שמת בגיל 17. אמי לאחר לימודיה למדה לימודי אחות ובהמשך עבדה כמתלמדת בבית החולים.(למורת רוחם של הוריה) אחיה הצעיר נוריאל היה בתנועת נוער ציונית ובהמשך היה למדריך. כשאמי הייתה כבת 20 (1946) החליט אחיה נוריאל ללוות קבוצת ילדים-נערים שעלתה לארץ ישראל, סבתי שדאגה לשלומו של בנה הצעיר בקשה מאמי להצטרף אליו ולשהות עמו במהלך שהותו בארץ ישראל ולהשיבו הביתה בתום משימתו בארץ. עם הגעתם לארץ הגיעו לקיבוץ איילת השחר  שבגליל שם היו אמורים הילדים שבקבוצה להיקלט. נוריאל אחיה של אמי פנה לענייניו בתנועה הציונית ואמי נשארה בקיבוץ.

אבי דוד, נולד בטורקייה ליפה ואפרים

משפחת סוחרים אמידה, בת 4 ילדים. לאבי היה אח בשם יעקב ושתי אחיות  , אבי למד בבי"ס יהודי בתלמוד תורה ודיבר עברית. בגיל מאוד צעיר הצטרף לנוער ציוני. בשנת (1942 בערך) החליט לעלות לארץ ישראל עם קבוצת חברים בהמשך הצטרף למחתרת האצ"ל ( ארגון צבאי לאומי). ארגון שנלחם בבריטים על מנת לגרשם מהארץ  ולהקים מדינה יהודית.

אבי פעל במחתרת באזור צפון הארץ

סוף שבוע אחד הגיעו חבריו של אבי והציעו להגיע  לקיבוץ איילת השחר מאחר ונמצאות  שם בנות חמודות שניתן  להכירן. אבי הגיע לאיילת השחר והתאהב מיד באמי שהייתה אישה יפה מאוד ומיוחדת וחיזר אחריה.

אמי שהתכוונה לחזור לביתה, נשארה בארץ וכעבור כחודשיים נישאו. הורי עברו לגור בחיפה, אבי המשיך לבצע משימות במחתרת ואמי החלה לעבוד כאחות בבית חולים. בהמשך קיבל אבי פקודה מהמחתרת לעזוב את אזור הצפון ולעבור למרכז  הארץ, כיוון  שהלשינו  עליו וכי הוא מבוקש על ידי הבריטים. הורי שהגיעו לארץ ללא אמצעים כספים מצאו בית פרטי בן שלושה חדרים בבני ברק וגרו בו עם 2 משפחות נוספות.

אביה של אמי – משה הגיע לארץ  במטרה למנוע ממנה מלהינשא, אך בהגיעו לארץ מצא כי היא כבר נישאה. בראותו את התנאים שבהם חיה בתו  ניסה לשכנעה לעזוב הכול ולחזור עמו, לאחר שלא הצליח לשכנעה חזר לביתו שבדמשק. הוריה של אמי לא עלו לארץ מאחר והיו בעלי רכוש שלא ניתן היה למכרו ולהוציא את הכסף מחוץ למדינה. הם החליטו שלא לוותר על הרכוש והבתים שהיו להם ועדיין קיוו שאולי הילדים יחזרו. הם נשארו בדמשק. עם קום המדינה נותק הקשר עמם (הם לא היו מודעים למותו של בנם) לאחר פטירתם מאחר והיו ללא יורשים, הולאם כל רכושם ע"י המדינה.

,,יהי זכרם ברוך!!!!!

הורי המשיכו לגור בבני ברק. אמי מצאה עבודה כאחות חדר ניתוח בבית החולים הפרטי "דנציגר" בתל אביב. אבי המשיך להיות מוטרד עלי ידי הבריטים שחיפשו אותו ונאלץ להסתתר במקומות מסתור. אבי דוד השתתף בכיבוש העיר יפו ע"י כוחות האצ"ל ואף נפצע שם. בחג פורים של אותה השנה קיבלה אמי את בשורת האיוב כי אחיה נוריאל נהרג בירושלים. נוריאל נקבר בהר הזיתים שבירושלים, נוריאל ז"ל היה בן 17.5 במותו .

יהי זכרו ברוך!!

חג הפורים מעולם לא היה חג שמח במשפחתנו. לאחר מלחמת השחרור והקמת המדינה הועבר הר הזיתים לידי הירדנים. בתום מלחמת ששת הימים ביקרה אמי בהר הזיתים וחיפשה את קבר אחיה ומצאה כי האזור בו נקבר אחיה נחרש והפך לשביל וכי הירדנים לא כיבדו את הקברים שהיו במקום.

אחותי הבכורה יפה נולדה בשנת 1947

עם ההכרזה על קום המדינה סיפרו הורי כי המונים נסעו לתל אביב רקדו ברחובות במעגלים והייתה שמחה גדולה. אבי היה מגויס לצבא בשל הקרבות שהיו עם ארצות ערב. בהיות אמי בסוף חודש תשעי להריונה, ערב קודם ללידתי, חלם אבי על כך כי נולדה לו בת, אבי התייצב בפני מפקדו וביקש לקבל חופשה על מנת לבדוק מה קורה עם אשתו ההרה. מפקדו היה בטוח שהוא מחפש סיבה לצאת לחופשה והתנה את יציאתו בכך שבמידה ואשתו לא ילדה יאלץ לקבל עונש ריתוק. אבי נסע מיד לביתו והתבשר עוד בהגיעו ע"י השכנים כי אשתו פונתה לבית החולים רמת מרפא. עם הגיעו לבית החולים ליולדות, התבשר כי אכן נולדה בתו השנייה.

בתקופת ילדותי ומיד לאחר קום המדינה היה המצב הכלכלי בארץ קשה מאוד ונקרא "תקופת הצנע". אוכל לא היה מצוי בכל בית, תושבים קיבלו תלושי מזון מהמדינה על מנת לקבל ביצים בשר גבינה וכו'. אמי שלא הייתה מוכנה למצב זה שלמשפחתה לא יהיה מזון בריא, הכשירה בגינת הבית ערוגות של ירקות  ,רכשה מספר תרנגולות על מנת שלמשפחתה יהיו ביצים  טריות מידי יום ולעיתים בשר, רכשה עז אותה חלבה מידי יום  וסיפקה חלב וגבינות מעשי ידיה. כך  הצליחה משפחתנו לעבור את תקופת הצנע יחסית ללא הרגשת מחסור.

בהמשך נולדו להורי שלושה ילדים נוספים: אפרים, יאיר, (ע"ש נוריאל) וסיוונה. היינו משפחה בת חמישה ילדים ,גדלנו בבית מסורתי אך לא דתי, משפחה חמה עם הורים אוהבים , אמא שבראש מעייניה  עמדו ילדיה, לא היינו משפחה עשירה אך לא חסר לנו דבר.

ציטוט מפי אמי " אתם הילדים שלי, אתם האחים שלי ואתם ההורים שלי"

זוכרת אני בהיותי בכיתה ט', נערכה בבית ספרנו מסיבת חנוכה ומאוד רציתי להגיע אליה עם בגד חדש, אמי לא יכלה להרשות לעצמה באותו החודש להקציב לזאת. במקום זאת , רכשה צמר וסרגה בלילות והכינה לי חליפה מהממת לפי דגם שהיה בחוברת סריגים. זאת על מנת שאוכל להגיע למסיבה עם בגד חדש ולא ארגיש מחסור כל חיי אזכור את מראה החליפה וכמה הייתי מאושרת לקבלה. ילדותי ונעורי עברו בעיר בני ברק, עיר דתית בתקופתי אך בהחלט לא חרדית כמו היום.

מספר חודשים לפני התגייסותי לצבא התקבלתי לעבודה בקופת חולים ברמת גן שם פגשתי את בעלי לעתיד רמי בן ארצי.

משפחת בן ארצי (אולפינר): רמי (אברהם) בן ארצי נולד בירושלים לברוך ורבקה(ריבה) בן ארצי.

סבא רבא -ברוך בן ארצי אולפינר: ברוך אולפינר נולד בעיירה דוד גורודוק הנמצאת כיום ברוסיה הלבנה, בזמנו הייתה שייכת פולין .

הוריו מאיר ורחל אולפינר

ברוך אולפינר

 

אביו מאיר אולפינר גויס במלחמת העולם הראשונה לצבא הרוסי

בהיותו בן 29 נפל בקרב, אלמנתו רחל נותרה לגדל את שני ילדיה ברוך, סוניה. רחל אולפינר גידלה את ילדיה בסיועו של הסבא אברהם אולפינר

סוניה אולפינר

ברוך אולפינר וסוניה אולפינר

אברהם אולפינר הוא סבא רבא-רבא-רבא  ורחל אולפינר היא סבתא רבתא רבתא. לאחר מספר שנים נישאה אמו רחל בשנית וילדה  3 ילדים נוספים

 

עם סיום לימודיו החל ללמד בגימנסיה תרבות בעיר וילנא יחד עם זאת הצטרף לתנועת ביתר והיה מחסידיו ותומכיו של זאב זבוטינסקי. בשנת 1937  ובטרם כיבוש פולין ע"י הנאצים עלה לארץ. כל משפחתו של סבא רבא ברוך אולפינר שנותרה בפולין נספתה. בשואה ע"י הגרמנים , כולם הוצאו להורג בגיא הריגה ולא נותר זכר למשפחה בפולין

יהי זכרם ברוך!!!

עם עלייתו לארץ,נרשם ללימודי היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים בהמשך שימש אסיסטנט של פרופסור קלויזנר. ברוך אולפינר הצטרף לשורת האצ"ל ונלחם בבריטים, היה מבוקש על ידי הבריטים. החיילים הבריטים חיפשו את ברוך אולפינר, סבא רבא ברוך החליט להחליף את שם משפחתו לבן ארצי. כאשר חיילים בריטים הגיעו לחפשו בביתו שאלו בסביבת מגוריו " היכן ברוך אוליפנר, ענו להם השכנים כאן גר ברוך בן ארצי ולא אולפינר " .

רבקה (ריבה) שוורץ

נולדה ברומניה בעייריה סקוראן שבמחוז בסרביה לאליעזר וגיטה שוורץ

אליעזר וגיטה נותרו ברומניה  ונרצחו ע"י הנאצים

יהי זכרם ברוך!!!!

במשפחת שוורץ היו שתי בנות: ריבה וסוניה

סבתא רבתא ריבה עלתה לארץ גם היא עם מספר חברים .

עם עלייתה לארץ הגיע לירושלים שם נרשמה ללימודי אחיות מוסמכות בבית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים. בהמשך הכירה בעזרת חברים משותפים את ברוך אולפינר.

השנים נישאו ועברו לגור בדירה שכורה בירושלים עם משפחה נוספת

-.ריבה סיימה לימודיה והחלה לעבוד כאחות בבית החולים הדסה הר הצופים

סבא רבא ברוך בן ארצי המשיך להיות פעיל בתנועת האצ"ל במקביל היה עיתונאי בעיתון המשקיף

בהמשך נולדו התאומים מאירה ורמי

באחד החיפושים שנערכו בביתם של ברוך וריבה בן ארצי נתגלה ע"י הבריטים "סליק" של נשק וברוך נעצר ונכלא במחנה מעצר של הבריטים  ב"לטרון" לשישה חודשים. לאחר מלחמת העצמאות עברה המשפחה לגור בתל אביב בביתה של סוניה אחותה של ריבה שעלתה לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות אחותה הצעירה ריבה. בהמשך עברו לרמת גן תחילה לדירה שכורה ולאחר מכן לדירה שלהם. שם התגוררו עם סוניה אחותה שעברה אף היא לדירה סמוכה.

רמי ומאירה גדלו ברמת גן. בתום שירותו הצבאי התקבל רמי לעבודה בקופת חולים לאומית שם הכיר את רבקה טבק. לאחר שירותה הצבאי של רבקה השניים נישאו. 

 

רבקה ורמי (אברהם) בן ארצי סבתא וסבא של לבי פלום