מאגר סיפורי מורשת

בס"ד

שמי יפעת כהן אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי מספר שנים. השנה עם התלמידים: דניאל בבתי עופרי כהן הראל מרגני. השנה בחרתי להביא את סיפורו של גיסי נתן כהן, סיפרתי לתלמידים את סיפורו והם תעדו את הסיפור.

לבד בעלייה –  סיפורו של נתן כהן

נתן בן רצון נולד בתימן בשנת 1912 למשפחה אמידה, אביו סחר בקפה וכך את עשה כספו. נתן שהיה הבן הבכור שלו עלה ארצה לבד, נתן היה ילד בן 10 שלא מצא את עצמו בתימן, הוא גם לא אהב את המקצוע שבו עסק אביו,  אברהם אחיו למחצה של נתן תפס את מקומו בעזרה לאביהם הסוחר בקפה.

אביו החליט שאת נתן הוא מעלה ארצה עם משפחה אחרת אשר הכירו בתימן, והם עלו בשנת – 1922, כשהם לוקחים איתם את נתן הקטן. רצון אביו הביא כסף רב לאותה משפחה על מנת שישמרו על נתן הנער ויכוונו אותו ללמוד ולעבוד, בהגיעו לארץ.

נתן היה אמור להיכנס לעלית הנוער שהייתה מסגרת לאותם ילדים בודדים, אך נתן לא נכנס לעלית הנוער, לא רק שלא נכנס לעליית הנוער או כל מסגרת אחרת הוא החליט שהוא מסתובב בכרם התימנים ומחפש הרפתקאות אחרות. ללא השגחה בכלל, כשאין אף אדם שיפקח עליו וידאג לו נתן הרגיש חופשי.

נתן היה בעל אופי מיוחד, דעתן, וסקרן, ועם תכונות אלו הוא בנה את עצמו. נתן עבד בעבודות מזדמנות על מנת לכלכל את עצמו, תוך כדי גילה את עולם המכונאות, והחליט שהעולם הזה מעניין אותו והלך ללמוד מכונאות. נתן היה בשנות העשרה שלו ובשנת 1933 החל את לימודיו  למכונאות, כשסיים את לימודיו החל לעבוד כמכונאי באגד. חברת אגד הייתה בחיתוליה והיא נזקקה למובילים, וכך מצא עצמו נתן מוביל ציוד באגד לישובים הרחוקים בדרום, ובצפון. אגד הייתה חברה קטנה עם משאיות סגורות עם ספסלים לאורכן של המשאיות עם מנועים שסוחבים בקושי את עצמן, במיוחד כאשר היו נוסעים בדרכי עפר, וכבישים צרים והעבודה הייתה לא קלה, וגם התקופה הייתה קשה. זו הייתה תקופה שהבריטים שלטו בארצנו.

בתקופת השלטון הבריטי, נהגו הבריטים ללמד את היהודים את רזי הלחימה על מנת שיהיו להם לעזר במלחמה כנגד אימפריות רוסיות וטורקיות ששלטו על מדינות קטנות במזרח התיכון ואף על מדינות במזרח הרחוק, ואפריקה. בשנת 1940 הבריטים תפסו את נתן לאחר שחשדו בו כמשתף פעולה של האצל, שהייתה אחת המחתרות שהתנגדו לשלטון הבריטי. היו מי שמסרו את שמו לבריטים כדי להמנע מההתנכלות של השלטון, נתן עבר עינויים קשים, הוא נדרש למסור שמות של לוחמים מהמחתרות היהודיות, ואת תכניותיהן. נתן שהיה בן 30 באותה תקופה לא היה האדם אותו חיפשו, נתן לא ידע דבר ממה שביקשו לדעת השלטון הבריטי.

באצ"ל באותה תקופה שירתו צעירים, ונערים לקראת גיוס, והוא לא התאים לפרופיל לוחמי האצ"ל כשהבינו זאת שחררו אותו, אבל רק לאחר שגילו שיש אדם נוסף הנושא את השם נתן, בן 25 חבר בפלמ"ח אך גם אותו שחררו לבסוף לא לפני שגם הוא עונה קשות. בכ"ט בנובמבר, האו"ם הכיר במדינת ישראל, וכך תמה לה תקופת המנדט הבריטי, והם עזבו לבסוף את הארץ. מיד לאחר ההכרזה פרצה מלחמת העצמאות, בעוז ואמונה ועם לא מעט כישורים שהמחתרות אספו במהלך השנים, יכולנו להתמודד עם כוונת אויבנו להשמידנו. נתן בימים שלאחר המלחמה למד לדבר יידיש, והדבר עזר לו ליצור קשרים עם העולים שהגיעו מאירופה, היה לו חושים טובים ותמיד חשב קדימה, ומה יכול היה לעזור לו ולקדם אותו בחייו, הוא היה מוביל ציוד לפליטים בארץ בין אם זה צפון או דרום הארץ, הובלות למתיישבים בקיבוצים, ובמושבים. בשלב מסוים כשקמו בישראל קבוצות כדורגל, הוא ראה בזה הזדמנות טובה להשתכרות נוספת, כשקמה קבוצת הכדורגל של בני יהודה, הוא היה מלווה אותם, והיה אחראי על העזרה הראשונה והטיפולים להם היו זקוקים השחקנים.

עבודתו בקבוצת הכדורגל אפשרה לו להכיר אנשים רבים שהיו מקושרים לעירייה, בזכות קשרים אלו עזב נתן את עבודתו כמוביל והחל לעבוד כנהג של ראשי ערים, ביניהם היו רוקח, ודיזנגוף, וכל זאת במקביל לעבודתו בקבוצת הכדורגל.

 עם קבוצת הכדורגל

בשנת 1970 הוא נישא לבחירת ליבו, ועבר להתגורר בפתח תקווה.

 תעודת הנישואים

אני שמחה לשתף את הקוראים בסיפורו של נתן, סיפור שאותו שמענו במרוצת השנים, ועוד יותר לשתף אותו כאן במאגר הקשר הרב דורי, מילד חסר כל שאף אחד לא הכיר אל הדור הצעיר ובאינטרנט של ימינו לעיני כולם.

נתן נפטר בשנת 2000 בשיבה טובה, ללא ילדים, אחי ואני היינו המשפחה שהייתה עמו בקשר כולל ילדינו.

הזוית האישית

יפעת כהן: אני שמחה לשתף את הקוראים בסיפורו של נתן, סיפור שאותו שמענו במרוצת השנים, ועוד יותר לשתף אותו כאן במאגר הקשר הרב דורי, מילד חסר כל שאף אחד לא הכיר אל הדור הצעיר ובאינטרנט של ימינו לעיני כולם.

השתתפתי בשנה שעברה בתכנית הקשר הרב דורי והעלתי את סיפורי: חוויות מימים אחרים