מאגר סיפורי מורשת

עליתי לבד לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה בגיל 14 מאחר ואבי היה ראש הג'וינט.

 

שטתי באנייה "מקס נורדאו" שהיו עליה פי שלושה מעפילים מהקיבולת הרגילה.

האוכל היה בצמצום ומים לשתייה היה בקושי.

הגעתי לעתלית ושהיתי שם שלושה חודשים שלאחריהם עברתי לכפר חסידים.

 

המוסד הרגיש כמו הבית המדריכים היו כאילו אימא ואבא שלנו…

אחותי נשלחה על ידי אבי  בשנת 1945 עם קבוצת קסטנר ,במחשבה שילדים שלא מסוגלים לעבודה לא יישארו בחיים. לאור זה נשלחתי אני על מנת שלא תהיה לבד  והיא בת 7.

בשנת 1948, בזמן הכרזת המדינה האושר היה בלתי יתואר .

לאחר כול ההשפלות והסבל שעברנו בגלל היותנו יהודים, הקמת מדינה יהודית הייתה  כמו חלום .