מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של מריה מאיראן

מריה ואלמה
מריה ואלמה
החיים באיראן

העיר איספהן היא עיר מיוחדת עבורי בגלל שסבא שלי נולד בעיר הזאת והיא עיר מאוד גדולה, אני נסעתי 4 פעמים לשם וראיתי שהעיר הזאת מאד מיוחדת ורב התיירים נסעו לשם וטיילו. בדרך כלל אומרים שאיספהן היא כמו חצי מהעולם, יש להם עבודות יד מאד מיוחדות.

נולדתי באיראן, למדתי בבית ספר של מוסלמים, ולמדתי שם אומנות ובזמן שלא הייתה מהפכה היה שקט והיה כיף וטוב.

בלימודים באיראן קיבלתי ציונים טובים והכרתי חברים יהודים ומוסלמים, ובפרס לא עבדתי כי שם לא היו עבודות לנשים והיה מספיק כסף כך שהנשים לא היו צריכות לעבוד.

חגגנו בפרס היה את חג הפסח והיה ממש כיף, וגם את ראש השנה, ואת חג החנוכה חגגנו והחג הזה היה חג חשוב מאד לכל היהודים באיראן.

יום אחד ביום כיפור הלכתי לבית כנסת ושם ראיתי בחור ממש נחמד ודיברנו , הלכנו יחד למסעדות ובסוף הכרתי בנוסף את אמא ואבא שלו וכמה פעמים הלכנו כולנו יחד למסעדה כדי להכיר יותר טוב זה את זה. אחרי 6 חודשים קיבלתי הצעת נישואים והתחתנו. בשנת 1970 ילדתי בן ראשון שלי וקראתי  לו פז'מן, בשנת 1975 ילדתי ילדה בשם נרמה אך בגלל שבישראל זה לא יתקבל קוראים לה נעמה, ובשנת 1980 נולד לי בן ושמו פוריה.

עליתי לארץ בשנת 1987 עם דרכון מזויף בשם מוסלמי, עם 2 ילדים, הילד הגדול בא גם עם דרכון מזויף דרך פקיסטן וגם בעלי, הדרך היתה קשה ומאתגרת.

בהתחלה היה קשה ללמד את השפה, החוקים, ולא היה לי כלום בארץ. אבל עכשיו למדתי והתרגלתי ,יש לי משפחה ונכדים.. יש לי שלוש אחיות ואח אחד כאן בישראל. אמא שלי וכל משפחתי חיה בארצות הברית בלוס אנג'לס

הזוית האישית

מריה: נהננו לעבור יחד את החוויה המיוחדת.

מילון

איספהן
אֶסְפָהָאן או איספהאן (בפרסית: اصفهان; תעתיק מדויק: אצפהאן; להאזנה) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים יותר מ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2007). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה. עבאס שאה הראשון החליט בשנת 1598 לקבוע את אספהאן לבירת האימפריה הפרסית. תחת הנהגתו אספהאן הפכה לאחת הערים היפות בעולם. נבנו בה מסגדים מפוארים, מדרסות ובתי מרחץ. אספהאן הפכה למופת לאדריכלות הספווית, עם בניינים כמו מסגד האימאם, והכיכר המפוארת מיידאן-אה אמאם. העיר, המשתרעת על פני מרחבים גדולים, נמצאת במרחבי זאינדה רוד, לא הרחק מהרי זגרוס. את העיר חוצה נהר הזיינדה רוד. ממוצע המשקעים באזור הוא 355 מ"מ בשנה. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 2 מעלות צלזיוס בחורף ל-29–30 מעלות בקיץ. מזג האוויר הוא גשום לפרקים ובהיר, בהתאם לעונה. אספהאן כוללת מגוון של אתרים בעלי אדריכלות אסלאמית מתקופות שונות של האסלאם, בעיקר מימי הביניים המוקדמים, וכן מהעת החדשה המוקדמת: בעיקר המאה ה-17. כמו כן מצויים בעיר גם מספר כנסיות ובתי כנסת. מיידאן-אה אמאם - כיכר ענקית, השישית בגודלה בעולם. הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מסגד האימאם - נקרא בעבר מסגד השאה. נחשב לאחת מיצירות המופת של אדריכלות פרסית. נבחר לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. עאלי קאפו - ארמון מראשית המאה ה-17. גובהו 48 מטרים. מעוטר בציורי קיר מרהיבים. מסגד שיח' לוטפאללה - נבנה בשנת 1602 על ידי שאה עבאס, ותוכנן על ידי האדריכל הראשי שלו, שייח' הבהאי. המסגד נועד להיות מסגד פרטי עבור משפחת המלוכה, ולכן אין לו שום צריחים. יש מנהרה מהמסגד אל הארמון המלכותי שמעבר לכיכר. גשר סי-או-סה פול - הגשר של 33 קשתות. נבנה בראשית המאה ה-17 בסגנון התקופה הספווית. קתדרלת ונק - קתדרלה ארמנית-נוצרית. הכיפה המרכזית הצבועה בכחול וזהב מתארת ​​את הסיפור המקראי של בריאת העולם וגירושו של אדם מגן העדן. כנסיית בית לחם הארמנית - משלבת מוטיבים של אדריכלות פרסית וארמנית. הושלמה בשנת 1627. מכילה מגוון של ציורי קיר. האשת בהשת - ארמון "שמונת גני העדן". אחד מארמונות השאה. נבנה בשנת 1669. מוקף בגנים. מסג'ד-י ג'אמע - אחד המסגדים הגדולים באספהאן.

ציטוטים

”בהתחלה היה קשה בארץ ללמוד את השפה והחוקים.“

הקשר הרב דורי