מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לא הלכתי לגן – ועבדתי בגנים 33 שנים

סבתא מזל והנכדה נעמה
סבתא ונעמה כותבות את הסיפור

שמי מזל נגר לבית נחשון, נולדתי בתימן בעיר רצאבה, ועליתי לארץ בגיל שנה בערך.
 
מסיפורי הוריי: ידוע לי שלסבא שלי מצד אבי היה מפעל לאבק שריפה, אבי לא אהב לעבוד שם בגלל שהיה שם הרבה אבק. הוא התחמק תמיד בכל מיני תירוצים, עד שאביו כעס מאוד ואמר לו שיותר לא יתן לו כסף לכלכלה. לכן אבא שלי החליט שהוא יהיה סוחר זוטר, הוא היה אוסף כל מיני דברים ומגדל קצת ירקות בגינה והולך למכור אותם בעיר סמוכה שנקראת דמאר, שבה יש שוק גדול, ומזה הוא התפרנס. הפרנסה לא הייתה קלה.
 
שלושת אחיי  נפטרו ממחלות ואולי גם מרעב. בקום המדינה בשנת 1948 החלה העלייה מתימן לישראל. ההורים שלי יצאו לדרך, למקום שנקרא חאשד, שם רוכזו כל היהודים שעלו לישראל אחרי הליכה של ימים, רק עם הבגדים שעליהם ומעט מזון. הדרך הייתה בתוך מדבר ושממה, אני זוכרת שהמזון אזל ואמי נאלצה למכור לערבי את טבעת הנישואין שלה. 
 
הגענו לארץ למחנה בית ליד, שם ריכזו את כל העולים, את הילדים הקטנים ריכזו בבית ילדים כי רצו לשמור עליהם במקום מוגן, את ההורים והאחים הגדולים ריכזו באוהלים. עבר זמן מסוים והתחילו כל מיני שמועות שילדים נעלמים מבית הילדים ולא חוזרים להוריהם! כשההורים לא ראו את הילדים הרבה זמן, אמרו להורים שהילדים נפטרו ושקברו אותם. העולים מתימן היו מאוד תמימים והאמינו לדברים. ההורים שלי ראו שהמצב מוזר ולא ברור והחליטו לחטוף אותי מבית הילדים. הם הלכו "לבקר" אותי בערב בבית הילדים, היה שם שומר והוא לא הרשה לשניהם להיכנס רק לאחד, אבא שלי נכנס ואמא שלי עמדה ליד החלון. הוא הרים אותי מהמיטה ומסר אותי לאמי דרך החלון. 
 
כאשר הגיע זמני ללכת לגן אבי לא הסכים לשלוח אותי לגן כי הוא חשש שיחטפו אותי. הגן היה ליד הבית שלנו בכפר סבא בשכונת גאולים, ואני כל פעם הייתי הולכת לגן ועולה על אדן החלון ומציצה על הילדים בגן.
 
צחוק הגורל שלפרנסתי עבדתי 33 שנים בתור סייעת בגן ילדים – כנראה שזה הפיצוי שלי מלמעלה על החסך שהיה לי בילדותי.
 
גדלתי בעיר כפר סבא ובתור ילדה קטנה בשנותיי המוקדמות היו לי חוויות מאוד שמחות. אני זוכרת בכל מוצאי שבת כל הילדים מהשכונה היו מתאספים ברחוב, שרים ורוקדים במעגלים עד השעות המאוחרות בלילה. לא הייתה טלוויזיה או רדיו ולכן היינו אחרי בי"ס משחקים במשחקי רחוב כמו קלאס, קפיצה בגומי, קולדוביו, תוקע, תופסת ומחבואים, יש לציין שלא היו אז כבישים והמשחקים היו על החול. החוויה הכי מעניינת הייתה בחורף, כאשר כלי רכב היו נתקעים בבוץ העמוק של חול חמרה, במיוחד משאיות שלא יכלו לזוז עד שהיו מזמינים כלי רכב מיוחדים כדי להוציא אותן מהבוץ. ואלה היו השנים הראשונות של אחרי הקמת המדינה ימים של עלייה והשתלבות בארץ ישראל.
 
תשע"ה 2015

מילון

סוחר זוטר
סוחר פשוט

ציטוטים

”בזיעת אפיך תאכל לחם“

הקשר הרב דורי