מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לא היה חשמל בבתים

חנה והנכד יובל
חנה חיילת (מימין)
בשעות הערב התכנסנו סביב עששית, ולאורה עשינו הכול
אני, חנה, נולדתי בשנת 1945  בראשון לציון, 3 שנים לפני שנולדה המדינה.
 זיכרונות ילדותי
 גרתי עם הורי במרכז העיר, ליד בית הכנסת הגדול.
  תאורה בבית– לא היה אז חשמל בבתים , ובשעות הערב התכנסנו סביב עששית, ולאורהּ עשינו הכול.
תמונה 1
קירור-מקרר חשמלי לא היה. לכן היינו מאכסנים את מצרכי החלב והבשר במעין ארון. לתוכו היו מכניסים בלוק של קרח. הקרח נמס מהר והיה צריך לקנות לעיתים קרובות עוד אחד. הקרח היה כבד ולכן הרכיבו אותו על אופנים.
 
תמונה 2
משחקי ילדות– ברחוב היו משפחות רבות עם ילדים שזה עתה הגיעו לארץ , איתם שחקתי שעות רבות בחוץ במשחקים כמו קלאס, קפיצה בחבל, מחבואים וחמש אבנים. משחקי קופסה לא היו!
 זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל-  מדינת ישראל נולדה
באחד הלילות שמעתי קולות של שמחה בוקעים מכל הבתים, ואנשים יצאו החוצה ורקדו ברחוב. הורי ספרו לי שבלילה זה נולדה מדינת ישראל. הייתי קטנה מאוד ולא הבנתי את משמעות השמחה, אבל הרגשתי באוויר את השמחה הגדולה שהייתה ברחובות.
תמונה 3
 
שנות ההתבגרות
כעבור כמה שנים עברתי עם משפחתי לחולון. שם למדתי בבי"ס יסודי ותיכון.
בשנת 1956, כשהייתי בת 12 פרצה מלחמת סיני. לא היו לנו מִקלטים, לכן כששמענו אזעקה, מיהרנו לשבת ליד הקירות. עד היום אני זוכרת את הפחד.
 לאחר התיכון עברתי ללמוד בסמינר "לוינסקי". לאחר מכן התגייסתי לצבא.
 המורה חנה
בצבא שרתי כמורה  בבי"ס יסודי. קבלתי כתה א' בנהורה שבחבל לכיש. לנהורה באו בהסעות ילדים מחמשת המושבים שמסביב- עולים חדשים מצפון אפריקה. כך לראשונה באתי במגע  עם עולים חדשים.
אחד מתפקידיי היה לבקר בבתי התלמידים, להסביר להורים וללמד אותם את אורחות החיים בארץ-ישראל.
תמונה 4
 
    הקמת משפחה עם ג'קי בעלי
כשסיימתי את שרותי הצבאי, שממנו נהניתי מאוד, המשכתי בהוראה, ולמדתי בערב באוניברסיטת ת"א.
באחת המסיבות באוניברסיטה פגשתי את ג'קי המקסים שהוא היום בעלי. יחד  הקמנו משפחה לתפארת.
תמונה 5
את שנות הילדות של ילדינו בילינו איתם בטיולים רבים בכל הארץ: בשיט, בנחל הירקון, בפארקים ובגני-חיות.
יחד אתנו יצאה גם משפחת אחותי, ניצה עם ילדיה.
תמונה 6
ילדינו הנפלאים בגרו, וכל אחד מהם התפתח ע"פ דרכו: נורית– הבכורה שלנו, שרתה בצבא בחיל הים, ואח"כ למדה באוניברסיטה ובסמינר.
תמונה 7
 
טל– בננו הצעיר, עשה  את מרבית שירותו הצבאי בתותחנים בלבנון. ימים ולילות של דאגה רבה עברו עלי ועל
ג'קי. לאחר שחרורו סיים לימודיו בהנדסת אלקטרוניקה.
שניהם הקימו משפחות לתפארת.
תמונה 8
  משפחתנו המורחבת
נורית- נשואה לאיתמר החמוד, ולהם 2 בנות נפלאות: עדי ושני.
טל -נשוי לשירלי הנהדרת ולשניהם 2 בנים נפלאים: יובל ודניאל. הנכדים הוסיפו לחיינו אורה ושמחה רבה.
תמונה 9
 
  נכדיי, נכדותיי ואני
אומרים שאין אהבה כמו אהבת סב וסבתא לנכדיהם, וכך הדבר גם אצלנו.
 עדי– נכדתי הבכורה, היא בת 11, בכיתה ו' בבי"ס "ניצנים". ילדה מקסימה המצטיינת בכול מעשיי ידיה, פעילה בצופים, ותמיד עליזה ושמחה.
יובל  -הוא הבא בתור. בן 10 , תלמיד טוב ורציני בכיתה ה', מצטיין בידע במחשב ובחשבון. הוא תמיד עליז, ומטפל טוב בכלבו "שוקו" .
שני– בת 9, ילדה נהדרת ומצטיינת בכל. אוהבת לעסוק בקרמיקה, פעילה בצופים, עליזה ושמחה תמיד.
דניאל -הוא הנכד הכי קטן שלי, בן 6 ,ילד מקסים, ערני, חכם ושנון, בעל ידע בתחומים רבים, מטפל בכלבו "שוקו" באהבה רבה, ובשנה הבא הוא יהיה בכיתה א'.
ארבעת נכדינו גרמו לנו לשנות את מקום מגורינו מחולון לשוהם. ואכן אנו רואים אותם לעיתים קרובות, ומשתתפים בתהליך גידולם והתפתחותם, דבר המקנה לנו אושר רב.
תמונה 10
משפחתנו כיום
אנחנו משחקים יחד במשחקי קופסא, פותרים תשבצים וסודוקו, ונהנים מכל רגע.
המצגת שיובל ואני הכנו, גרמה לנו לעבוד יחד זמן רב ולעסוק בדברים שמעולם לא עסקנו, כמו דברי ימי המשפחה.
יובל התגלה כמורה נהדר וסבלני. הוא לימד אותי להקליד במהירות ולעבוד עם המחשב בדרכים שונות.
כך שפגישותינו בחוג חיזקו בינינו את הקשר הרב-דורי.
 סיפורה/ו  של חנה     תועד על ידי  הנכד/ה  יובל   במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "צוקים"  בשוהם, בשנת הלימודים תשע"ד (2012-3), בהובלתה של הגב' ויוי סלומון  
 
 עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

נהורה
הוקמה בשנת 1955 כחלק מהקמת חבל לכיש ונועדה להיות מרכז שירותים ליישובים מסביב, על כן הוקמו בה מרכז מסחרי, בית ספר אזורי ומוקמו בה משרדי המועצה האזורית. הוקמה ע"פ תוכנית מהפכנית וראשונה בהקמת מרכז כפרי שישרת את המושבים שבקרבתו. שם היישוב סמלי ומשמעותו אור או זוהר.

ציטוטים

” אומרים שאין אהבה כמו אהבת סב וסבתא לנכדיהם, וכך הדבר גם אצלנו.“

”אנו רואים את נכדינו לעיתים קרובות, ומשתתפים בתהליך גידולם והתפתחותם, דבר המקנה לנו אושר רב.“

הקשר הרב דורי