מאגר סיפורי מורשת

בתאריך 29.11.1977 יצאה בשעת ערב רחל כהן, אחות של סבי אליעזר, מביתה שברח' הרב קוק 46 נתניה, אל בית גיסתה באלישיב. אולם היא מעולם לא הגיעה ליעדה.

 

עקבותיה נעלמו כמי שבלעה אותה האדמה. המשטרה ואזרחים רבים חיפשו ולא מצאו. 

 

זו לשון ההודעה:

"צעירה בת 27 נעלמה בדרך מנתניה לאלישיב….חשד לכך שחטפו אותה ושדדו את כספה…ב ד' חשוון התשל"ז"

 

כשנולדה אמי העניקו לה את השם "חיה", בתקווה שהדודה רחל עודנה בחיים. קראו לבן השני "אלעד" לקוות שרחל "חיה" לעד. סבתא רבתא נעמי ז"ל ביקשה לפני מותה מסבתי שכאשר היא תהיה בהריון ויהיה לה תינוק או תינוקת היא תקרא לו או לה בשם שיזכיר את רחל. 

סבתי אכן הייתה בהריון והיא בחרה לקרוא לילדה "נעמה" על שם סבתא רבתא נעמי. לכל ילד יש שם, שם זה זיכרונות, המשכיות, גם כאשר אדם הולך לעולמו נשארים הזיכרונות. כשאדם נעדר יש תקווה ואמונה שהוא יחזור. סבתא שרה: "בהריון הראשון גיסתי רחל נעדרה והיה חשוב לנו להאמין שהיא עודנה בחיים ולכן בתי הבכורה נקראה בשם "חיה" להזכיר שרחל בחיים. החיים ממשיכים ושוב אני בהריון שני ונולד בני השני וקראנו לו בשם "אלעד" רחל חיה לעד.

 

"אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מתימן ב-13 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל."