מאגר סיפורי מורשת

מלחמת העולם השנייה 

סבא אליעזר, אבא של סבא, סיפר שבתקופת מלחמת העולם השנייה, עקב מחסור באמצעים ובמזון, הם היו לוקחים פרוסות לחם, נעמדים ליד דלת של אטליז ואוכלים את הפרוסה עם הריח של הבשר שיוצא מהאטליז.   

סבא אליעזר גויס לצבא הרוסי שנלחם בגרמנים. במהלך השירות הוא נפצע ברגלו ובגלל זה היה צריך ללכת עם נעל מוגבהת.

 

סבתא עדנה מספרת על אמא שלה, שבמלחמת העולם השנייה בעלה נעצר והושם בכלא בגלל פעילות מחתרתית. בלילות אמה הייתה זוחלת מתחת לקרונות רכבת כדי שלא יראו אותה ברחוב ומגניבה לו אוכל. את האוכל היא השיגה מהפרטיזנים.

 

כשסבא דוד היה בן חצי שנה משפחתו עלתה לארץ מאיטליה, בשנת 1948. המשפחה נקלטה על ידי משפחה ותיקה בת"א. הם נתנו להם חדר גדול, שהיה בעבר אורוות סוסים בחצר הגדולה.

 

כשסבא היה בכיתה א' הם עברו לגור בבית עם שני חדרים בנווה צדק יחד עם סבא רבא שלו. המטבח של הבית היה צריף בחוץ אשר נבנה סביבי גזע עץ תות ענק. גדר חצר הבית גבלה עם חצר בית הספר "תחכמוני" וסבא היה רץ לכיתה בדילוג מהגדר ממש עם הישמע הצלצול בתחילת היום.

 

ההורים ואחיה הבכור של סבתא עלו לישראל בשנת 1948 מרוסיה, אליה הם ברחו בזמן מלחמת העולם השנייה מפולין. הם הגיעו למחנה אוהלים שנקרא בזמנו "מחנה עולים" בפרדס חנה. כעבור חצי שנה ביקשו הלוואה מהמדינה ועברו לגור במושב עין עירון שם הם גרו בצריף ועבדו בחקלאות.

 

סבתא שלי נולדה  ב- 1950 בחדרה. בגיל שנתיים המשפחה עברה לגור בפרדס חנה ברחוב חדש ללא חשמל ללא כבישים עם המון חולות מסביב, סבתא שלי נהנתה לשחק ולגלוש בחולות. המשפחה נשארה לגור בפרדס חנה כל השנים.

סבתא עדנה מספרת על מזכרת יפה מילדותה: כשהייתי ילדה קטנה אחי שמר עליי (בבית ילדותי בפרדס חנה). באחד הימים הגיע צלם שהציע לצלם אותי בסדרה של תמונות. אחי בלי לחשוב פעמיים הסכים, הלביש וסירק אותי יפה והצלם צילם. כעבור שבועיים הצלם הגיע עם התמונות וכמובן ביקש עבורן תשלום. אמי מאוד הופתעה ושילמה לו.