מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לאבי היו שני מקצועות בעירק, שוחט וגם רוקח

תכלת ונגה בתכנית הקשר הבר דורי
נגה עם אביה ואחיה
בימי חמישי ושישי נהג לשחוט את התרנגולות ליהודים בבצרה

נגה אגבבא מספרת לתכלת:

נולדתי בשנת 1948, בעירק, בעיר בצרה, עלינו לארץ ישראל בשנת 1955.

נולדתי בתאריך 16.3.1948 בעירק, בעיר בצרה. הוריי גולייט ועבדאלה היו דתיים מאד. אבא היה בעל בית מרקחת. לאבא היו שני עיסוקים: הוא היה שוחט וגם רוקח במקצועו. אבא למד את מלאכת השחיטה הכשרה. הוא נהג בימי חמישי ושישי לשחוט את התרנגולות ליהודים בעירק, בבצרה.

שחיטה כשרה: "שחיטה כשרה – ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים – בהמה, חיה או עוף טהורים – לאכילה או לקורבן, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה. שחיטה שלא נעשתה כהלכה הופכת את הבשר הנשחט לנבלה. יוצאים מכלל זה הם דגים וחגבים כשרים המותרים באכילה בכל סוג של המתה".

זכור לי כי לפני יום הכיפורים, הייתה לאבא עבודה רבה, כשוחט. באותם ימים לכל משפחה מכובדת בבצרה, היה פועל שהתגורר בביתם ועזר להם בכל הקשור לעבודות הבית.. בימינו יש בית שחיטה מסודר לדוגמא: בפתח תקוה ובבני ברק ועוד… כרוקח, אבא מכר תרופות ליהודים ולערבים כאחד.

המשפחה שלנו הייתה מאוד מכובדת ועשירה. סבי היה בעל אדמות בבצרה. זאת הסיבה שהוריי ודודותיי לא עזבו את עירק בשנות ה-50. במשך השנים מכרו את האדמות. בבית היינו חמישה ילדים. אני הבת הבכורה, סבתא תפרה לי ולאחותי את שמלות.

 תמונה 1

בשנת 1955 כשהחיים התחילו להיות קשים בבצרה. בעירק הייתה מהפכה. השלטון השתנה ובעקבות כך החלהאנטישמיות. הערבים רדפו אחרי היהודים, הציקו להם והיה מאוד מסוכן. בשנת 1955 בחודש נובמבר כשהייתי בת שש הוריי, מתוך דאגה לשלומנו, החליטו לשלוח אותנו לארץ ישראל. הם שלחו אותי ואת אחי הצעיר ממני לארץ ישראל יחד עם קרובי משפחה, מצד אמא.

טסנו לארץ דרך קפריסין. אחי היה בן ארבע וחצי ואני בת 6. באותו זמן לא הבנתי את משמעות הפרידה. הוריי העדיפו להישאר בבצרה ולהמשיך ולטפל בענייני המשפחה, למכור את שטחי האדמה ורק אח"כ הם תכננו לעלות ארצה. הם מכרו את האדמות וניסו לעלות ארצה. אחי ואני כבר היינו בארץ, עלינו, בזמן שעוד היה אפשרי. הורי החמיצו את המועד, הם ניסו לעלות בסתר ונתפסו. אבי נלקח לכלא לחודשיים. אימי ספרה שהיא נאלצה לשחד את הסוהרים על מנת שיתנו לו אוכל כשר בכלא, יהודי לא היה מעז לאכול טרפה.

בארץ אחי ואני התגוררנו בבית הדודה, אחות של אבא. גרנו אצלה במשך שש שנים. באותם שנים הורי עברו תלאות וייסורים רבים בעירק. בשלב כלשהו אסרו גם את אמי ודודתי.

רק בשנת 1960 הצליחו הוריי, סוף סוף, לעלות לארץ דרך פרס, כשהם משאירים את כל רכושם וביתם מאחוריהם. הקליטה בארץ הייתה קשה. אני ואחי כאמור, גרנו בארץ אצל הדודה מצד אבא שגדלה אותנו באהבה רבה. כשהורי עלו ארצה אנחנו עברנו לגור איתם. לאט לאט למדנו לחיות ביחד. הורים ניסו להעניק לנו אהבה רבה למרות הניתוק שהיה בינינו, למרות הקשיים שלהם, גידלו אותנו באהבה רבה ומסירות.

מילון

שחיטה כשרה
שחיטה כשרה - ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה. שחיטה שלא נעשתה כהלכה הופכת את הבשר הנשחט לנבלה. יוצאים מכלל זה הם דגים וחגבים כשרים המותרים באכילה בכל סוג של המתה.

ציטוטים

”אבא למד את מלאכת השחיטה הכשרה בעירק“

הקשר הרב דורי