מאגר סיפורי מורשת

סיפור חייו של שמואל פרידמן

שמי שמואל פרידמן בן יוסף ולילי פרידמן, נולדתי בראשון באוקטובר 1937 בחיפה.

גדלתי בשכונת תל-עמל בחיפה, שכונה שהייתה מעורבת ערבים ויהודים. גרנו בצריף עם שני חדרים, השירותים היו בחוץ ומשותפים עם השכנים. גדלנו בשכונה עד פרוץ מלחמת השחרור, אז ברחנו, כי לא ידענו שהערבים יברחו לפנינו.

גרנו בשיכון על ההר וצפינו בקרבות לשחרור חיפה. אחרי מלחמת השחרור, גרנו בשכונה שהערבים ברחו ממנה. ואז עברנו לשכונת הדר, שם גדלתי עד הגיוס לצבא בשנת 1955. בתקופת השרות הצבאי, בשנת 1956 השתתפתי במלחמת סיני, נפצעתי בעזה ושכבתי חצי שנה בבית חולים בילינסון ולאחר מכן הייתי חצי שנה בשיקום והתעקשתי להמשיך ולסיים את השירות בצה"ל.

לאחר השירות, הוכרתי כנכה צה"ל. חצי שנה לאחר השחרור, התחלתי לעבוד כחשמלאי רכב בחברת אגד. במקביל, כחלק מהשיקום שלי, התחלתי להתעמל בהתעמלות מכשירים. אחרי כמה שנים הייתי בנבחרת ישראל והייתי אלוף הארץ בהתעמלות מכשירים. השתתפתי בנבחרת עד פרוץ מלחמת ששת הימים (1967). אז התעקשתי לשרת במילואים וכך השתתפתי גם במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 1984 יצאתי לפנסיה מחברת אגד, ועבדתי כמאמן בהתעמלות מכשירים. אחרי כמה שנים עבדתי בהתעמלות במועדונים לקשישים.

בשנת 1970 התחתנתי ועברתי לגור בטבעון שבה אני גר עד היום. בטבעון נולדו לי 3 ילדים (תומר, לי וגיל) שמהם יש לי חמישה נכדים: ניב, פלג, סהר, שיר ומתיא.

אלה הם קורות חיי.

הזוית האישית

סבא שמואל: התהליך גרם לי להתרגשות במיוחד בכתיבת קורות חיי