מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כשהיינו ילדים

יהל וסבתא מירי צילום סלפי
סבתא מירי בקיבוץ
מלחמת השחרור

שמי מירי יוגב, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

אירוע כשהיינו קטנים

אני זוכרת שבימי מלחמת השחרור הייתי בגן בקיבוץ גבת. לילה אחד הייתה אזעקה והיינו צריכים לרוץ למקלט. המקלט אמנם היה בגן אך אני פחדתי שהערבים יראו אותי מהרי תימורים ששם הם היו, לכן רצתי כפופה כדי שלא יבחינו בי דרך החלונות שפנו לכיוון ההרים. ברגע שירדתי למקלט הרגשתי בטוחה. דבר נוסף שאני זוכרת מהגן הוא שיום אחד בלילה הלכתי לבית של ההורים (כי ישנו אז בלינה משותפת, בבית הילדים), ובדרך ראיתי את השומרת, אז הסתתרתי בשיחים. כשהיא עברה חזרתי מפוחדת לגן.

אירוע כשהיינו גדולים יותר

אצלנו היה נהוג שבלילה ישנה תורנות של ההורים אחרי שכולם במיטות, והיה אבא אחד שהיה אוסף אותנו לחדר של הבת שלו ומספר סיפורים ומלמד שירים ותמיד חיכינו לתור שלו. כשגדלנו עברנו למבנה שאין בו מקלחות, אז הלכנו למקלחת הציבורית . כמו ילדים, היינו סקרנים,  והיינו מציצות דרך החורים למקלחת של הבנים, ובאחת הפעמים נפגשתי עין בעין עם משהו שהציץ על הבנות בחזרה ממקלחת הבנים.

הזוית האישית

הנכדה יהל: היה לי מעניין, שמעתי על חוויות של סבתא מתקופת הילדות: השינה המשותפת וכיצד היו מדביקים אותם בכוונה במחלות ילדות כמו אדמת, חצבת וכו' –  פשוט לא הולכים לבית ההורים ונמצאים עם המטפלת.

סבתא מירי: היה נעים לשבת יחד עם יהלי, הרגשתי שזה מעניין אותה איך התנהלו החיים בתקופתנו. קצת קשה להם להבין איך חיים ביחד כל היום והולכים לבית ההורים רק לארבע שעות בערב. אני בסך הכל מבלה עם יהלי הרבה במשחקי שולחן וכו'.

מילון

לינה משותפת
לינה משותפת הייתה שיטת חינוך וגידול ילדים, שהייתה נהוגה ברוב הקיבוצים עד שנות ה-80. בלינה המשותפת, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. ברוב הקיבוצים המשיכו ללון במשותף עד ההתגייסות לצבא. (ויקיפדיה)

מקלחת משותפת
מקלחת של כל הבנות ביחד מגילאים שונים ומקלחת נפרדת של בנים מגילאים שונים.

ציטוטים

”בבית הילדים היה אבא אחד שהיה אוסף אותנו לחדר של הבת שלו ומספר סיפורים ומלמד שירים, תמיד חיכינו לתור שלו“

הקשר הרב דורי