מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא ורדה רם, כפי שסופר לנו השנה במפגשי תכנית הקשר הרב דורי:

בתחילה סבתא גרה בדירה ביד אליהו. סבתא זוכרת שלה ולאחיה היו תחרויות שהם מאוד אהבו לעשות כגון אכילת מלפפון. אביהם הביא לכל אחד מלפפון ומי שסיים את המלפפון ראשון קיבל עוד חצי מלפפון. כדאי לציין שתחרות המלפפונים הייתה כיוון שבתקופה זו לא היו מלפפונים כל השנה אלא רק בקיץ ולכן אכלו אותם לאט לאט.

עד כיתה ד' סבתא שיחקה עם ילדי השכונה בחצרות של הבתים. סבתא לקחה חלק בתנועת הנוער "העובד והלומד", שם הייתה משחקת במשחקי חברה עם חבריה לשכונה.

סבתא מספרת: "בכיתה ה' בילינו המון שעות וימים בקן של התנועה. לבשנו חולצות כחולות עם שרוך אדום, ועברנו פעולות של לימוד, ריקוד, שירה בציבור ומשחקים. בקיץ היינו יוצאים לחודש לאחד הקיבוצים של התנועה כדי לעזור בעבודות השדה, וגם כדי ללמוד לחיות ביחד את חיי היום יום".

סבתא גם למדה לנגן על פסנתר במשך כמה שנים, אבל בהחלט לא הייתה כישרון גדול. מה שטוב היה בלימודי המוזיקה היה, שזה הוביל לאהבת המוזיקה וסבתא עד היום הולכת להרצאות על מוזיקה וקונצרטים.

בבית הספר תלמידים היו נעמדים לכבוד כניסתו של המורה לכיתה ומתיישבים רק כשהמורה הירשה. חלק מהעונשים בביה"ס היסודי היו לעמוד בפינה, להעתיק פרקים שלמים מהתנ"ך עם ניקוד, לרוץ סביב ביה"ס ועוד.

סבתא אהבה מאוד את הביקור אצל סבתה שגרה בכפר תבור. בכל חופש הם נסעו אליה וראו את הפרות, היונים והטבע. סבתא הכי אהבה לטפס על עץ הזית הגדול שבחצר.

סבתא בגיל שש עם יונה בביקור בכפר תבור

בילדותה סבתי הייתה מאוד גמישה. היא אהבה לעשות שפגאט וידעה לקפוץ לגובה. היא השתתפה בתחרויות ספורט באתלטיקה בבית הספר והגיע להישגים מרשימים. המשחקים האהובים על סבתי בילדותה היו בין היתר קפיצה בחבל, משחקים עם בובות, מחבואים ודג מלוח. את בת המצווה חגגה עם המשפחה המצומצמת. זיכרון חזק של סבתא שקשור לחגים הוא שבכל חג ט"ו בשבט אבא שלה היה מביא לה ולאחיה שקית קטנה עם בוטנים, גרעינים לבנים ופרי יבש.

בצבא סבתא היתה בהתחלה בנח"ל ואח"כ עברה לשרת בחיל ההנדסה כמש"קית חינוך והייתה אחראית על כל הפעילות החברתית של הגדוד.

הקשר הרב דורי – סבתא ורדה רם מספרת

הזוית האישית

גילי: החוויה שהכי אהבתי הייתה שסבתא באה להרצות לשכבה, ההרצאה היתה מעניינת ומיוחדת, ואני מקווה שיהיו עוד כאלו.