מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי בתיה נולדתי בפולין בשנת 1947 בעיר ג'רג'ורניוב לבית משפחת ביילין. עלינו לארץ בשנת 1957 כשהייתי ילדה בת עשר.

ואני אספר לכם את סיפור עברי.

אני אהבתי מאוד ספורט הוא היה בשבילי כמו שיעור חופשי. אהבתי מאוד לאסוף בולים, לקרוא, לבשל, לתפור, לשחק מונופול, שש בש ודמקה. אני אוהבת לטייל במרחבי ישראל, במיוחד לכותל, קבר רחל בבית לחם, לבקר בטבריה בקבר הרמב"ם וקבר רבי מאיר בעל הנס ואוהבת לשחות. אני אוהבת לראות שקיעות, את החורף מפני שיש שיטפונות, סערות, גשמים וכ'ו.

לפני שהתחילו לבנות בתים היה הכל חולות ואהבתי לשחק בחול עם חברותי והיו לי הרבה כלבים. קראו לי בשם בתיה על שם סבתא שלי. כאשר עליתי לארץ מפולין החליפו לי את שמי מבאסע לבתיה. למדתי בבית ספר דתי בראשון לציון ובתיכון סיני.

הסיפור של משפחתי

אבות אבותי נולדו ברוסיה. בשנת 1916 נולדה סבתא מאשה (מושקה) ז"ל למשפחת גלפנד. לאמא של מאשה סבתא שלי קראו בתיה ולאבא אברהם סבא. לאמא שלי הייתה אחות שקראו לה מלכה, לא ידוע לי מה קרה איתה. האמא של סבתא שאני קרויה על שמה נפטרה זמן קצר אחרי לידה של אמי מאשה.

אמי התחתנה עם יעקב (ינקל) ז"ל ביילין לפני מלחמת העולם השניה בברית המועצות בתאריך 1.9.1939. בזמן המלחמה הם ברחו ליערות, כי שמעו שהגרמנים יפלשו לברית המועצות לכן ברחו ליערות והפכו להיות פרטיזנים, החורף היה  קשה מאוד כ-30 מעלות מתחת לאפס. כשהם היו ביערות בשלג קפאו הרגליים של אמא סבתא מאשה, הרופאים לא הספיקו להציל אצבעות של רגל אחת.

אחרי המלחמה אחי הגדול, ששמו וולף נולד בברית המועצמות ואז הם עברו לגן א' בפולין ושם אני נולדתי בעיר ג'רוג'וניוב ולאחר מכן נולד אחי הקטן, אברהם.

בשנת 1957 עלינו לארץ דרך איטליה באניה ששמה "ארצה".

הזוית האישית

סבתא בתיה ביילין מספרת את סיפור עברה לנכדה רוני נעים.