מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כל שבת יוצאים לטייל ברחבי הארץ

סבתא רבקה ועומר קשר רב דורי
טיולים בארץ
אהבת הטבע והנוף

שמי קומיסר רבקה, שמי לפני הנישואין היה רבקה קפלן, נולדתי  בשנת 1945, בפולין בעיר גרודנו. עלינו לארץ ישראל, בשנת 1948.

הסיפור שלי הוא על טיולים שעשינו עם הילדים שלנו בילדותם המוקדמת.
 
בשנת 1971 כשילדי היו קטנים היינו כל שבת יוצאים לטייל ברחבי הארץ עם כמה זוגות חברים ומשפחה. אחד הטיולים היפים היו באי האלמוגים בסיני. יצאנו לטיול בחול המועד פסח עם 2 ילדים קטנים (רויטל עוד לא נולדה אז) בחיפושית פולקסווגן. אנחנו שומרים על מנהגי פסח כדת וכדין ולכן היינו צריכים להתארגן בהתאם ולכן לקחנו איתנו גזיה עם בלון גז קטן, אוהלים, מזרנים, שולחן מתקפל לגיסי היה אז טנדר ממקום העבודה והעמסנו את כל הכבודה עליו. לקחנו אתנו גם תפוחי אדמה, ירקות, שתייה, מצות, חטיפים, הכל קנינו במרוכז עם יתר החברים ויצאנו לדרך.
תמונה 1 

המכונית הייתה קטנה ובננו היה אז בן שנתיים והבת בת 6.5 הנסיעה הייתה ארוכה מאוד ומן הסתם הילדים היו מאוד עייפים, אז בתי נשכבה על הספסל האחורי והבן נשכב על המשטח העליון הצמוד לחלון האחורי וכך נסענו , עצרנו בדרך לרענון בבאר שבע, לאחר מכן במצפה רמון, ובשעות הערב המוקדמות הגענו ליעד.

היה חם מאוד בסיני התארגנו הקמנו את האוהלים והתחלנו להכין ארוחת ערב כי היינו מאוד רעבים. הכנו לביבות ממצות, סלטים ושתייה חמה.

היינו מאוד עייפים ולקראת 21.00 התארגנו לשינה. הילדים ישנו באוהלים יחד עם חלק מהמבוגרים, חלק ישן בשקי שינה בחוץ כי היה מאוד חם.

לפתע בשעה  1.00 בלילה התחילה סופה חול חזקה האוהלים עפו, כל הכלים החד פעמיים שהיו בשקיות התעופפו ואלה שישנו בשקי השינה התמלאו חול. היינו בהלם אך במהרה התעשתנו והכנסנו את הילדים לטנדר שהיה ברשותנו וכל אחד נכנס למכוניתו וכך ישבנו עד שהסופה פסקה כ-3 שעות.

למחרת קמנו לבוקר מקסים הקמנו את האוהלים ליד המים, המים היו כחולים והילדים נכנסו לטבול במים ושיחקו. כולנו השתכשכנו במים הצלולים ולקראת הצהריים התחלנו בהכנת ארוחת הצהריים ל-12 איש. פתחנו את הגזיה והתחלנו להכין תפוחי אדמה מבושלים, שניצלים סלטים וכל זה בחום נוראי. אחרי הארוחה נשכבנו לנוח לקראת החזרה לחיפה.

תמונה 2

זה היה אחד מכמה טיולים שעשינו בסיני, באותה מתכונת היינו גם בנואייבה.

כמה שהדרך הייתה ארוכה ומייגעת הילדים שלי עד היום מתגעגעים לסוג הטיולים הזה והם טוענים שהנכדים שלי לא יודעים מה זה כיף לישון בטבע הפראי כאשר מסביב רק מים והרים גבוהים והרגשה של בראשית. הם אמנם מטיילים אבל הכל סטייל 5 כוכבים. כל דור וההנאות שלו שנהיה בריאים.

העשרה

בנואייבה: "נואיבה (בערבית: ?????, תעתיק מדויק: נֻוַיְבַע) היא עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, כולל היישובים הסמוכים אליה, כ-12,000 נפש‏."

תשע"ה

מורה מובילת תכנית, הילה פלדמן,  מנחת תכנית, ענבל ברגב

מילון

נואיבה
נואיבה (בערבית: ?????, תעתיק מדויק: נֻוַיְבַע) היא עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, כולל היישובים הסמוכים אליה, כ-12,000 נפש‏[1]. בתקופת השלטון הישראלי בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה בנואיבה התנחלות ויישוב ישראלי בשם נביעות. באותן שנים הפך שמה של נואיבה למושג בישראל כאתר מפלט מהמסגרות הממסדיות, בייחוד לדור הצעיר.

ציטוטים

”בשנת 1971 כשילדי היו קטנים היינו כל שבת יוצאים לטייל ברחבי הארץ“

הקשר הרב דורי