כל ערב השליחים אספו אותנו
דיברנו על מה נעשה בארץ-ישראל
אני, אלברט, נולדתי למשפחת גוזלן ב-23/6/37 במרקש אשר במרוקו .
במרוקו- לפני העלייה ארצה
בשנת 1949הגיעו למרוקו שליחים מארץ-ישראל. כל ערב השליחים היו אוספים אותנו, את כל הילדים, כדי לדבר איתנו על ארץ-ישראל. לדוגמא: שרנו את "התקווה", דיברנו על מה נעשה בארץ ישראל, ואיך נהיה חלוצים.
השליחים פנו להורי הילדים האחרים וגם להוריי, וביקשו מהם, שהילדים יעלו לארץ ישראל. הייתי אז בן 13, עדיין תלמיד בבית- ספר. ההורים שלי התנגדו לדברי השליחים, ולא רצו לשלוח אותי לארץ- ישראל .
ממרוקו לצרפת
בשנת 1950 העלו אותנו ממרוקו. עלינו לבד ללא ההורים וללא אחים, והגענו לבית ילדים בצרפת. זה היה מקום ריכוז של כל הילדים והילדות. בבית-הילדים למדנו ועבדנו בחקלאות. היינו שם עד שנת 1951, אחרי מלחמת השחרור.
העלייה ארצה
ב-1951 עלינו לארץ באוניה, שבה היינו במשך שבוע ימים, עד שהגענו למחנה "דוד" בחיפה.
כעבור שבוע הגיעו מדריכים מכל הקיבוצים בארץ, וכל מדריך לקח קבוצה של 40 ילדים וילדות .
בקיבוץ כפר-בלום
אני הייתי בקבוצה שהלכה לקיבוץ כפר-בלום, הנמצא בגליל העליון .
בקיבוץ למדנו ארבע שעות ביממה, וארבע שעות עבדנו בעבודות הקיבוץ: קטיף, רפת, לול ונגרות.
היינו בקיבוץ עד גיל 18, כשהתגייסנו לצבא.
זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל- מלחמת סיני
השתתפתי במלחמה, בה צה"ל כבש את כל סיני. הייתי אז חייל בשרות סדיר.
כשהייתי במלחמה לא פחדתי בכלל . הייתי חייל צעיר, בן 18.
סיפורו של אלברט גוזלן תועד על ידי הנכדה הגר וילמן במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "רמת מוריה" בירושלים, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה פרזון.
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות
מילון
כפר בלוםקיבוץ באצבע הגליל, מדרום מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. ב- 1943 עלה הקיבוץ לקרקע בעמק החולה ונקרא על שם לאון בלום, שהיה ראש ממשלת צרפת בשנים 1936-1939. ברחבת הדשא במרכז הקיבוץ נמצאת אנדרטה לזכרו של לאון בלום ובה פסל של ראשו.
ציטוטים
”ואהבת לרעך כמוך“