מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ברומניה ב-16/12/1940 לאבא מרצל (מאיר) ולאימא שרה.

חייתי ברומניה עד גיל 10 ובסך הכל יש לי זיכרונות  מאוד טובים משם. גרנו בעיר הבירה בוקרשט ולא הייתה אנטישמיות ליהודים. התייחסו אלינו יפה ולא היו אפליות. אני זוכרת את חג המולד ואת חג הפרחים שחגגנו ברומניה. בחג הפרחים היינו מקבלות פרחים מהבנים. זרי פרחים קטנים ושרשראות שצבע החוט שלהם היה עשוי משלושת צבעי הדגל הרומני: אדום, צהוב וכחול. בחג המולד היו בבית מסיבות, קיבלנו הרבה מתנות וממתקים והגיעו הרבה אורחים.

היום אני בעיקר מתגעגעת למזג האוויר ברומניה. לשלג, למשחקי השלג ולשיעורי בלט שהשתתפתי בהן כילדה. בשנת 1950 כשהייתי בת 10, הוריי החליטו לעלות לארץ ישראל, היה לי מאוד קשה להיפרד מכל החברות שלי.

עלינו לאוניה בשם "טרנסילבניה", שבעיני נראתה אז מאוד מפוארת ומהודרת והיה ממש כיף במשך כל השייט. הגענו לארץ, לנמל חיפה, ושם מיד העלו אותנו על משאיות ויום שלם נסענו לבאר שבע. שם גרנו בצריף עד שעברנו לגור בנתניה. אחרי שנתיים, בגיל 12, עברתי לבד לקיבוץ כנרת. עליית הנוער אספו ילדים שלהוריהם היה קושי לגדלם ושלחו אותם לקיבוץ. בקיבוץ נשארתי ועבדתי עד שהשתחררתי מהצבא.

בקיבוץ היינו קבוצות של ילדים מכל מיני ארצות רחוקות. הכניסו את כולנו, לא חשוב באיזה גיל לאותה כיתה, ורק אחרי שלמדנו את השפה חילקו אותנו לפי גילאים לכיתות לימוד. לאחר 4 שנים, כל מי שלא התאים למסגרת הקיבוץ, נשלח הביתה להוריו ואלו שנשארו עברו ללמוד עם ילדי המשק. וכך גם אני, יחסית למדתי מהר מאוד את השפה העברית והשתלבתי יפה בחיי הקיבוץ,  למרות שהיה חסר הפינוק של ההורים, שהיו רחוקים.

בצבא הייתי בהיאחזות נח"ל בשם נוטרה, ליד קיבוץ גונן. יום אחד נסעתי בטרמפ וכך הכרתי את סבא, היה קליק ממבט ראשון. אחרי השחרור מהצבא סבא ואני התחלנו לצאת קבוע ולאחר שנה התחתנו. גרנו בבאר שבע 8 שנים ושם ילדתי את שני בנותיי איריס ונורית. לאחר מכן עברנו לגור באשקלון והתחלתי לעבוד כגננת.

אהבתי מאוד להיות גננת, כי זה מה שבחרתי לעשות מלכתחילה, וכילדה תמיד רציתי להיות גננת ולעבוד עם ילדים. כשהייתי בת 37 נולדה בת הזקונים שלי טל. (אמא של שגב)

לאחר כמה שנים, בגיל מאוחר יותר סבא ואני התחלנו לטוס ולטייל להרבה מקומות בחו"ל. הכי נהניתי בטיול שטסנו לשוויץ, גרמניה  ווינה.

כיום אני סבתא ל-6 נכדים נפלאים. אם ל-3 בנות נהדרות. ולי ולסבא טוב ויש לנו חיים טובים ומאושרים.

הזוית האישית

הנכד שגב- היה כיף מאוד בפרויקט. למדתי דברים חדשים על סבתא שלא ידעתי. הכרתי סיפורים של סבים וסבתות אחרים ותודה רבה לשני אלקירי שליוותה אותנו בכל הפרויקט.

סבתא בלה- נהניתי מאוד בתכנית. היה לי כיף מאוד להיפגש עם הנכד שגב ולדעתי התכנית מצוינת. היא חיברה אותי מאוד לשגב ובזכות התכנית הוא יודע המון על עברי ותודה רבה לשני אלקירי שעזרה לנו בכל מה שהיינו צריכים.