מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כך עברה עלי ילדותי עד גיל 18בנתניה

אני וסבתא כותבים את הסיפור
סבי וסבתי בחתונתם
החיים של סבתי בילדותה בנתניה

נולדתי בשנת 1944 בנתניה לעובדיה ושרה כהן-צדק ז"ל.
 
כך עברה עלי ילדותי עד גיל 18
 
בתקופה בה עדיין נתניה נחשבה למושבה, בשכונה שנקראה "טוברוק". הרביעית ממשפחה של 8 אחים ואחיות. גרנו בצריף (שהיה שייך לצבא הבריטי ונעזב בעת שהשלטון הבריטי חזר לארצו)  בצריף היו 2 חדרים בלבד. ההורים גרו בחדר אחד והילדים בחדר השני. המיטות היו עשויות ברזל. ליד הבית שלנו היה מקשה של אבטיחים.
 
לבית הספר ולגנים הלכנו ברגל. בשעות אחה"צ היינו עושים שעורים, משחקים בחוץ נפגשים ועושים מסיבות . לבית הספר והגנים היינו הולכים כל שמונת האחים יחד, ברגל כרבע שעה, עוברים את מקשת האבטיחים וכמובן שבדרך חזרה היינו אוכלים אבטיח. כך יום יום חיינו כמו קיבוץ קטן. בבית-הספר היינו אוכלים סנדוויץ' עם מרגרינה וסוכר ולסירוגין עם ריבה.
 
כששבנו מבית הספר לארוחת צהריים אכלנו מרק שעועית או אפונה או עדשים וחומוס, מרק חובזה והרבה ירק, ורק פעם בשבוע בשר וחביתה. חימום הבית היה בעיה מאד קשה – חיממנו עם פתילייה ונפט וגם האור בבית היה מנורת נפט.
כשהייתי בת 12 הורי רכשו דירה בנתניה שהפכה כבר לעיר. בבית החדש היה חשמל, הורי רכשו תנור חשמלי חדש ונהנינו מחומו. אחה"צ ובחופשים שיחקנו בן עצי הקציות בחורשות בקלס, מחניים, חבל, מוטראס ( משחק שלוש מקלות).
 
הגיוס לצבא וההכרות עם מוטיבגיל 18, רציתי להתגייס לצבא אך אבי לא רצה. הוא בקש ממני שאצהיר כי אני דתייה. אך אני רציתי להתגייס וכמובן שעשיתי מה שרציתי… וכעבור  שבוע באתי הביתה שמחה וצוהלת עם מדים. בצבא הכרתי את מוטי קיבוצניק מקיבוץ שפיים.
תמונה 1
בתחילה הוא אמר לי שקוראים לו אילן ורק כשהיינו חברים באמת הוא גילה לי ששמו האמתי הוא מוטי.כאשר השתחררתי חיפשתי עבודה ומצאתי עבודה במפעל לליטוש יהלומים בנתניה. כעבור שנה התחתנתי עם מוטי ועברנו לגור בקיבוץ שפיים. לאחר שנה נולד לנו בן ארז וכמובן עבדנו בקיבוץ.
אני עבדתי עם חברת נוער  ולאחר שלוש שנים נולד הבן  השני הראל (אבא שלך). לאחר שבע שנים עזבנו את  הקיבוץ ועברנו לגור בבית ספר חקלאי "כנות". שם עבדתי כאם בית במשך שנתיים ולאחר-מכן עברנו לכפר אביב.
 
בכפר אביב התחלנו שוב מחדש לחפש עבודה. מוטי מצא עבודה כנהג במועצה ואני שוב הייתי בהריון ונולדה בתנו השלישית – עינב. כשעינב הייתה בת שנה והלכה לגן אני התחלתי לעבוד בבי"ח "קפלן" כמטפלת תינוקות.
 
לאחר כעשרים שנה  עשיתי הסבה ולמדתי קורס מזכירות רפואיות ועבדתי כמזכירה רפואית עשר שנים נוספות.סה"כ עבדתי בבי"ח "קפלן" כ- 30 שנה. לאחר 30 שנה החלטתי שהגיע הזמן לצאת לפנסיה!
 
יציאה לפנסיה 
ומאז אני לא מפסיקה ליהנות מהחיים… טיולים, קניות ומכירות בשווקים וכמובן מהנכדים. יש לנו 8 נכדים: דן (שהיום חייל), שחף, ינאי, יהלי, רוני, בר, ליה ורום.  
 
אבי, סבא רבא של ינאי
סיפור עלייתו של אבי לארץ הוא מאד מיוחד. הוא לא הרבה לדבר ולספר לנו על-כך אך זה הזיכרון שלי מדבריו: אבי עלה לארץ בגיל 16 מפרס. הוא עלה לבד לגמרי ובגיל 16 עשה את כל הדרך הארוכה מפרס לישראל בעזרת גמלים וברגל עד שהגיע  לירושלים.      
 
סבא מוטי
סבא מוטי נולד להורים עזריאל ורחל. כל אחד מהם היגיע לארץ בעליית הנוער. סבתא רבא של ינאי, רחל הייתה בת 15 כשבאה לארץ וגדלה בקיבוץ שפיים. אמא של סבא מוטי, נולדה בליטא ואבא של מוטי בא לארץ מפולניה. כאשר הוא הגיע לקיבוץ שפיים והתחיל  לעבוד בפרדס. שם כמובן הכיר את רחל. לאחר הנישואים נולד מוטי וגדל בקיבוץ שפיים. גדל ולמד בקיבוץ ועבד במספוא ובכל מיני  עבודות עד התבגרותו. לאחר סיום התיכון. התגייס לצבא בצבא שרת  בחייל השריון.  לאחר השירות הצבאי כמובן חזר לקיבוץ קיבוץ שפיים.
 
העשרה
קיבוץ שפיים: "הוא קיבוץ שהשתייך לקיבוץ המאוחד (לאחר מכן תק"מ והיום התנועה הקיבוצית), הוקם על ידי יוצאי רוסיה ופולין בשנת 1927. בשנת 1935 עלתה הפלוגה על הקרקע במקום שבו הוא שוכן היום בין נתניה והרצליה, מערבית לכביש החוף. שם הקיבוץ נבחר מתוך ספר ישעיהו פרק מ"א, פסוק י"ח – "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעיינות, אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים".
לפני קום מדינת ישראל סייעו חברי הקיבוץ לספינות המעפילים שנחתו בחוף הסמוך, ובנובמבר 1945 הטילו הבריטים מצור על הקיבוץ ועל מושב רשפון. הקיבוץ סבל מהתקפות במרד הערבי הגדול.
 תשע"ה

מילון

קיבוץ שפיים
הוא קיבוץ שהשתייך לקיבוץ המאוחד (לאחר מכן תק"מ והיום התנועה הקיבוצית), הוקם על ידי יוצאי רוסיה ופולין בשנת 1927. בשנת 1935 עלתה הפלוגה על הקרקע במקום שבו הוא שוכן היום בין נתניה והרצליה, מערבית לכביש החוף. שם הקיבוץ נבחר מתוך ספר ישעיהו פרק מ"א, פסוק י"ח - "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעיינות, אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים". לפני קום מדינת ישראל סייעו חברי הקיבוץ לספינות המעפילים שנחתו בחוף הסמוך, ובנובמבר 1945 הטילו הבריטים מצור על הקיבוץ ועל מושב רשפון. הקיבוץ סבל מהתקפות במרד הערבי הגדול.

מוטראס
שלוש מקלות

ציטוטים

”לבית הספר היינו הולכים כולם יחד, עוברים את מקשת האבטיחים ובדרך חזרה היינו אוכלים אבטיח. “

הקשר הרב דורי