מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כך התחתנו בקיבוץ עין גדי

ארבל, סבא צבי ונועם.
החופה שלנו בעין גדי
בעין גדי גרו יהודים מאז תקופת המקרא,ונזכרת מספר פעמים בתנ"ך .

 הקמת עין גדי
בעין גדי גרו יהודים מאז תקופת המקרא, ונזכרת מספר פעמים בתנ"ך. ועדת האו"ם לפתרון בעיית ארץ ישראל הגיע למסקנה שיש לחלק את הארץ בין היהודים לערבים. אחת הבעיות שעמדו בפני הועדה שרטוט מפת החלוקה. הבסיס למפה הייתה ריכוזי האוכלוסייה (שטח שבו רוב האוכלוסייה תיעודי ייכלל במדינה היהודית והפך רוב ערבי ייכלל במדינה הערבית). אלא שחלק גדול מארץ ישראל היה מדברי (הנגב ומדבר יהודה) כמעט ללא אוכלוסייה. נציגיי הסוכנות היהודית עמדו כשהנגב, כלל חלק ממפרץ אילת ייכלל במדינה היהודית עזרו לכך אחד עשרה ישובים שהוקמו בנגב, חוברו לקו מים ועסקו בחקלאות. רוב חברי הועדה רצו שקו הגבול בין הנגב היהודי למדינה הערבית בהר חברון יעבור בקו ישר בין באר שבע לצפון הר סדום. סיירי הפלמ"ח חברו ליהודה קופילביץ אלמוג . מסדום פנו למשה שרת שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות וביקשו שיפעל לכלול את מצדה (מקום שהפלמ"ח הוביל אליו והרבה בני נוער בארץ התחנכו לאור הגבורה של מגני המקום).
משה שרת אמר שמצדה מהווה מקום חשוב לנוער בארץ ישראל איך אינה אומרת ולא כלום לחברי הוועדה נוצרים. חשבו על נושא בשטח שידוע לנוצרים ונזכרו שבעין גדי כתב דוד המלך חלק ממזמורי תהילים ושלמה המלך כתב את שיר השירים. הם פנו לוועדה וביקשו לכלל את עין גדי בתחום המדינה היהודית. ואכן שונה קו הגבול כך שעין גדי וכמובן מצדה נכללה בתחום המדינה היהודית. את הדברים האלה סיפר לי אישית משה שרת.
 
באדר תש"ט,  כשנה  לאחר הכרזת המדינה, הוטל על צה"ל לכבוש את אילת ואת עין גדי ובכך לכלל בתחום מדינת ישראל כל השטחים שהקצו למדינה היהודית. בהעדר דרך בין סדום לעין גדי עלה כוח מחטיבת אלכסנדרוני וסיירי הפלמ"ח על דוברה בסדום ובעזרת גוררת של מפעלי ים המלח הגיעו לחוף עין גדי עלו על ההרים שסביבה ב -י"א באדר נשלח מברק למטה צה"ל על השתלטות. הנח"ל פרץ דרך לעין גדי לאורך ים המלח ומותאמת לנסיעת רכב לא גדול עם הנעה כפולה קדמית ואחורית.
 
הצבא נשאר עד 1953 שבה הפכה עין גדי להיאחזות נח"ל. חיילי עסקו בביטחון שוטף וכן החלו בגידולי חקלאות להחזיר עטרה ליושנה. הם הצליחו יפה והביאו בכורי הירקות, עגבניות, מלפפונים, פלפלים וחצילים באמצע החורף לשווקים. ב-1955 החליט הצבא לאזרח את כל היאחזות. הגרעין שלנו "שדמות" נבחר לאזרח את עין גדי. בתאריך 10.1.1956 עלינו בדרך לא דרך, שנמשכה מעל 12 שעות מבאר שבע, לעין גדי .
ההליכה לחתונה בעין גדי

ההליכה לחתונה בעין גדי
 
החיים בעין גדי
מיד עם הגעתנו התחלנו בחיי קיבוץ ועבודה בחקלאות בעיקר גן ירק אך גם מטעי תמרים וכרם ענבים. בעין גדי נשארו מספר חיילי נחל מתקופת היאחזות  וביניהם סבתא אמירה שהתנדבה להיות בעין גדי ,שאומצה  על ידי קבוצת כינרת בה גדלה. אני עסקתי בנושאים הכלכליים בעיקר ריכוז קניות ומגע עם הסוכנות היהודית וקרן הקיימת. הדרך לעין גדי מסדום הייתה דרך עפר לא סלולה, בדרך כלל סמוך לים המלח. היו בה מספר מכשולים: לאורך הר סדום וגם ליד מצדה עברה הדרך בחוור הלשון (תערובת גיר ומלח) שספגה לחות וכלי רכב החליקו וירדו מהנתיב. מכשול נוסף היה מעלה יעלים, קטע שההר ירד לים בצוק תלול והמעבר היחידי היה לטפס על הגבעה בדרך תלולה ומפותלת החיים בעין גדי היו קשים ,אספקה ,דואר ,עיתונים הגיעו רק פעם בשבוע . התקופה הייתה "צנע" מזונות ביגוד והנעלה חולק בקיצוב והיה מחסור.
 
המחסור בכספים מנע לעיתים לקנות במזומן גם מוצרים שהוקצבו, חלק ההכרחי קנינו באשראי לכמה חודשים. הורי החברים התארגנו וקנו לנו, מתנה, כלי אוכל סכום, צלחות וספלי פלסטיק. למרות כל הקשיים הצלחנו כעבור מספר חודשים לשלוח לתנובה בתל- אביב משלוח ראשון של עגבניות ומלפפונים . התחיל להיכנס כסף לקופת הקיבוץ וניתן היה לקנות את כל המוצרים שהוקצבו לנו . גנרטור קטן סיפק חשמל רק מספר שעות בערב ובלילה, ולעיתים שעה או שעתיים ביום. כמובן לא היו מזגנים וגם המקררים פעלו רק מספר שעות ביממה ולכן היה קושי לשמור גבינות , חלב למספר ימים. גרנו בשבעה צריפים שוודים עם גג פח שלהט בחום הקיץ. בכל צריף שישה חדרים בעלי חלון אחד לצפון ודלת לדרום. רק כעבור מספר שנים הקיבוץ רכש מאווררים אחד לכל חדר שהוקל במעט. 
 
החתונה בעין גדי 
אחרי מלחמת קדש (מבצע סיני) החלטנו, אמירה ואני, להתחתן. כמנהג הקיבוץ נערכו חתונות לשני זוגות לפחות, ונאלצנו להמתין עד ל"ג בעומר תשי"ז. מאחר והייתה בעיה חמורה של תחבורה לעין גדי, אוטובוס לא היה יכול לעבור, הוחלט בכנרת לשלוח טנדר גדול ולערוך מסיבה לנו ולזוג שעמד להתחתן בכנרת כחודש לאחר מכן. הורי לא שלחו הזמנות, אך פרסמו בעיתון דבר מודעה ביום החתונה, כך שרק מי שהוזמן בעל פה היה יכול להגיע. הם שכרו משאית ועליה ספסלים וגג ברזנט, שיצאה מהקריה השכם בבוקר והגיעה לעין גדי לאחר מספר עצירות בשלש אחה"צ. חלק מחבריו של אבי ומספר בני משפחה שהיו להם טנדרים או רכב מתאים אחר הגיעו בכוחות עצמם.
 
ביום החתונה עסקתי בהתזת מים על הדרך מנחל ערוגות לנקודה ומשם לנחל דוד שם התקימה החופה. אחרי שתים קראו לי ללכת ולהתקלח שכן האורחים שהגיעו הלכו למקלחת הציבורית להשטף מאבק הדרך, ויש חשש שלא יהיו לי מים חמים. בשעה ארבע יצאה מהמשק רגלית שיירת האורחים מלווים את שני הזוגות שנסעו בכרכרה מקושטת רתומה לפרד. החברים שיפצו את העליה בנחל דוד, עד למפל הגדול שם נערכה החתונה, על מנת שגם סבי משה גיסו ואשתו שהיו מעל לשבעים יוכלו להעפיל לטכס. החופה נקשרה לשני רובים ושני קלשונות (זכר להיותנו בנח"ל) רב שהגיע במטוס פיפר מבאר שבע ערך הטכסים ומיהר לחזור. לאחר מכן היו שירה והקראה.
 
זכור לי שרבקה ספיר מכנרת (האימא של נעמי שמר) הקריא שירה בחרוזים שחיברה וכאשר הזכירה את שצף המים מעדה מהסלע ונפלה למים. המתנות שנהגו להביא היו ספרים, וחבר שלי אמר שיביא לי המתנה אחרי החתונה, ואכן הביא לי שלושה אלבומים לאחר מכן (התמונות המצורפות מהאלבום). לאחר הטקס חזרנו ברגל למשק, התכבדנו ושתינו מים קרים  והאורחים מיהרו לחזור על מנת לעבור את מעלה יעלים באור
 
העשרה
עין גדי "הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ נקרא על שם עין גדי המקראית‏. בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל. לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד (הגישה אליו הייתה אך ורק מאזור ערד), סמוך מאוד לגבול הירדני, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר".
 
יהודה קופילביץ אלמוג: " יהודה קופילביץ אלמוג (1895 – 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת 1979 בצפון ים המלח".
ויקיפדיה
תשע"ו 

מילון

עין גדי
עין גדי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ נקרא על שם עין גדי המקראית‏. בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל. לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד (הגישה אליו הייתה אך ורק מאזור ערד), סמוך מאוד לגבול הירדני, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר.

היאחזות
ישוב קהילתי קטן המוקם על-ידי חיילים בשליחות המדינה.

יהודה קופילביץ אלמוג
יהודה קופילביץ אלמוג (1895 – 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת 1979 בצפון ים המלח.

ציטוטים

”כמנהג הקיבוץ נערכו חתונות לשני זוגות לפחות- כך התחתנו בקיבוץ עין גדי!“

הקשר הרב דורי