מאגר סיפורי מורשת

בית ההורים

נקראתי ברוך על שם סבא רבא ברוך שפיגל שחי בפולניה (גליציה-בעיירה בשם רוז'נייטוב). סבי מצד אבי נקרא יעקב והוא גר בשנותיו האחרונות ברמת-גן. סבתא אסתר-בלה, נקראת על שם סבתה אסתר.

במסגרת השירות הצבאי – הסדיר ובמילואים, שרתתי בחיל ההנדסה ביחידה המתנדבת לסילוק פצצות. בשנים האחרונות שירתתי במסגרת הג"א כסגן מפקד בעיר רמת-גן.

זכרונות ילדותי מבית הספר והשכונה

הרחוב שבו גדלתי היה "בן יהודה" שבמרכז תל-אביב. לידנו היה רחוב בשם "הגליל". לאחר מספר שנים שם הרחוב הוחלף לרחוב "אברהם מאפו" על שם הסופר. בשכונה שיחקנו: ב"מחבואים", "מחבואי לילה", "קלאס". לקראת כיתה ג' עברתי לבית ספר בשם תל-נורדוי שנמצא בעיר תל-אביב, ובו למדתי עד לסיום כיתה ח'.

בבית הספר היו שתי אגודות: "אגודת הבריאות" שעסקה בשמירה על הבריאות והניקיון של התלמידים. "אגודת הפקח" שעסקה בשמירת הסדר במסדרונות, במדרגות ובחצר המשחקים. לחברי האגודות היה סרט על הזרוע. לי היה סרט של אגודת "הפקח". חברי האגודות היו תלמידי הכיתות הגבוהות, ז' וח'. המקצועות האהובים עליי היו: ידיעת הארץ, טבע וגוף האדם. לא אהבתי ללמוד את השפה אנגלית מכיוון שאז המנדט האנגלי שלט בארץ.

חגיגת שבועות בגן ובבית הספר

הלכנו לטייל לפארק, כולנו לבושים לבן ולראש כל אחד היה זר פרחים. הגננות, נחמה ורחל שרו אתנו שירי חג השבועות. הייתי קטן, ולכן התביישתי מאוד, והחזקתי את האצבע בפה. הבאנו אתנו אלומות שיבולים מהשדה וטנא עם ביכורים. בדרך חזרה מהפארק, נסענו באוטובוס וקצת השתוללנו כמו כל הילדים בגיל הזה. כאשר חזרנו לגן שיחקנו והשתוללנו כמו בכל יום רגיל.

בבית הספר

קיימנו טקס בו הצגנו את הבאת הביכורים לכוהנים שעבדו בבית המקדש. הכהן הגדול הופיע עם זקן ארוך מצמר גפן ושני הכוהנים בצדדיו. לפניהם הנחנו את הסלים עם פירות הביכורים – קודש לכוהנים (מוקדש לכהנים המשרתים בבית המקדש). מעלינו היתה כרזה "תחי ארץ-ישראל שלנו".

בגמר ההצגה סלי הבכורים נמכרו להורים והתמורה שקיבלנו נתרמה ל"קרן קיימת לישראל" ושימשה לגאולת  קרקעות.

התנדבות – מגן דוד אדום

אני מתנדב שנים רבות במד"א. במשך שנים  תרמתי עשרות מנות דם לעזרה לחולים ופצועים. בשנים האחרונות אני מדריך תלמידי שכבה י"ב בבתי הספר בנושא תרומות דם (חשיבות התרומה, צורת התרומה…). מטעם ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל (את"ד). התלמידים מגיעים לשירות הצבאי מוכנים בנושא התרומות לאחר שכבר הודרכו ותרמו מנות דם.

סבתא אסתר ז"ל 

תולדות חייה

סבתא אסתר נולדה בעיר ברלין אשר בגרמניה בשנת 1936.אז כבר שלט המשטר הנאצי בגרמניה. היא נולדה בבית החולים היהודי בברלין. תעודת הלידה שלה נושאת חותמת של המפלגה הנאצית ובו מופיע "צלב הקרס". תאריך הלידה: 23.11.1936.

מלחמת העולם השנייה פרצה בסוף 1939. אסתר עלתה לארץ לישראל עם כל המשפחה (הורים אחים ואחות) במרץ 1938, ממש ברגעים האחרונים לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, וכך נצלו מהשמדה ע"י  הנאצים. היא הייתה בת כשנה וחצי והגיעה לארץ באנייה  ששמה היה "מרקו פולו" לנמל יפו. כל משפחתה של אימא של אסתר (גם סבתא מרים ז"ל), נשארו בגרמניה ונרצחו בשואה. המשפחה של סבתא אסתר התגוררה בתל אביב, מצבם הכלכלי היה קשה.

בגן הילדים ובבית הספר:

הגן היה בבניין בו הם גרו, ההורים שמחו מאוד שבזמן המלחמה הם לא היו צריכים לצאת כדי להביא ולקחת אותה מהגן. בסיום הלימודים בגן, היא קיבלה אישור שהיא כשירה להירשם ללימודים בבית הספר.

מאחר והמשפחה הייתה מסורתית, רשמו את אסתר לבית הספר היסודי "בזל" לבנות מזרחי. בתמונה מסיום כיתה ו' היא נמצאת בשורה השנייה השמאלית. בתיכון אסתר למדה בבית הספר "תלפיות"

נישואין

נשואין לסבא ברוך ב-11.11.1958. חיינו ביחד 56 שנים עד לפטירתה ב-18.4.2015 בביתה באשדוד. נולדו לנו שני ילדים, נורית וחיים ולכל אחד מהם 3 ילדים. נורית ואבי- צחי, נועה ויעל. חיים ואוריאנה- ברק, מיכל וענבר.

דיוקן – הקשר הישראלי שלי

בחרתי את בניין מגן דוד אדום באשדוד כרקע, מקום התנדבותי הרבה שנים. אני מדריך תלמידי י"ב בנושא תרומות דם להצלת חיים.

הזוית האישית

ענבר שפיגל מתעדת את סיפורו של סבא ברוך.