מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כיצד סבי חגג בר מצווה

איתי, אברהם, וסינו התוכית
אברהם ועינת (הבת של אברהם)
איך לעלות לתורה בלי לדעת את פירוש המילים

נולדתי בסנטיאגו שבצ'ילה בשנת 1937 להורים מהגרים (שאינם יודעים את שפת המקום). אמא- מפלסטין, שכיום ישראל. אבא- מפולין.

 חיינו בעיר עשירה ולא היינו עשירים, אך גם לא עניים. למרות זאת, חיינו עם קשיים בגלל הורנו המהגרים. חיינו במשפחה דתייה וחיינו בתוך בית בו המתח היה גדול מאוד מסביב לחיים הדתיים. הסיבה לכך היא שבאותם השנים – פחות או יותר – קמה מדינת ישראל, והתנועה הציונית הלכה והתעצמה בעולם. בצ'ילה קמו תנועות נוער ציוניות עם השקפות עולם שונות מהשקפות העולם הדתיות. התמרדנו נגד סגנון החיים שההורים רצו שבו נחייה. בגיל 12, בכוונה לרצות את ההורים, הלכתי למוסד הנקרא "חדר" (כיתת לימוד), ושם קיבלתי שיעורים בקריאת התורה, פרשת השבוע ודרשה שאצטרך לשאת מול הציבור שיהיה נוכח בעת טקס בר-המצווה. המצב היה קשה מאוד, בגלל שעברית, שפת הקודש, לא הייתה מוכרת לי, וכל מה שלימדו אותי, היו מילים שלא ידעתי מה פירושן (לא ידעתי מה אני אומר). כמובן שהסבירו לי את תוכן התפילה, אבל עדיין היה בשבילי בלתי מובן מה שאני קורא. ידעתי כמה חשוב להורים שלי טקס זה-בסגנון הדתי. אך בשבילי, היה יותר חשוב לחגוג את הבר מצווה, במסגרת תנועת הנוער הציונית, ולשמוע מהמדריכים ומהשליחים שבאו מישראל על הנפלאות של הפלמ"ח לפני קום המדינה, ושל צבא הגנה לישראל לאחר מכן.
 
היום יום הולדת 13 שלי. ביום שהייתי צריך לעלות לתורה, קבענו יחד עם המורה שלי את סדר התפילה בבית הכנסת בו ההורים שלי נהגו להתפלל. כל המשפחה – המצומצמת והמורחבת – באו איתי לבית הכנסת שבו ההורים נהגו להתפלל. ובזמן העלייה שלי לתורה, ביצעתי את הטקס כפי שלמדתי, אך הפריע לי מאוד שלא הבנתי את המילים אותן קראתי. בתום הטקס, זרקו עלי סוכריות ושוקולדים, ואירחנו בבית הכנסת קידוש לכל המתפללים. באותו ערב, כינסו הוריי את חבריהם למסיבה ביתית. חברים שלי, של בית הספר, היו כולם גויים (חוץ ממני), מאחר ולמדתי בבית ספר מקומי גוי. חשתי חשיבות גדולה מאוד לגיל במסגרת תנועת הנוער החלוצי, שבאותם השנים הייתה בשיאה. בר המצווה שחגגו לי בתנועה, הייתה ללא אופי דתי, אלא בהדגשה של מעבר בין ילדות לבגרות.
 
לאחר בר המצווה המשכתי את לימודי בבית ספר גוי, ובפעילות ענפה בתנועת נוער ציונית חלוצית. בגיל 18 באתי לישראל למכון למדריכי חוץ לארץ שנערך בשכונת קטמון הישנה שבירושלים. בתום שנת לימודים, חזרתי לצ'ילה, להדריך בתנועת הנוער הציונית. בגיל 21, בשנת 1958, עליתי סופית לישראל במסגרת תנועת הנוער, להשלמה לקיבוץ תל יצחק. לאחר כמה שנים עזבתי את הקיבוץ, ומאז אני חי בישראל, אבל לא בקיבוץ (כרגע ברמת גן).

מילון

התמרדנו
התנגדנו מאוד

ציטוטים

”מאוד הפריע לי שלא הבנתי מה אני קורא כאשר עליתי וקראתי בתורה“

הקשר הרב דורי