מאגר סיפורי מורשת

היום הראשון בסגולה : הייתי ילד בן 4  אבי הביא משאית להובלת רהיטים. היא הייתה מכוסה בגג ברזנט, עליה העמסנו  את כל הרהיטים של הבית. בנוסף אבי קנה גורת כלבים  גזעית . עלינו על המשאית,  אני, אחותי, אמי יחד עם גורת הכלבים .כך נסענו מספר שעות  עד שהגענו למקום שומם, וכל מה שראינו היה שדות  של חיטה.

שאלנו את הורינו היכן  הבית  כי כילדים קטנים שגרו בעיר  לא יכולנו להבין  מדוע אין  בתים, למעשה  לא היו בתים . בחיפוש נוסף ראינו מבנה הדומה לצריף אך הוא היה עשוי מבד ברזנט,  לבית הזה קראו בדון.  בבדון  שכזה גרנו מספר שנים עד שנבנו הבתים .

בשנים הראשונות  לא היה חשמל במושב וכמובן לא השתמשו בגז לבישול . את הלילות הינו מאירים בעששית  נפט ואת האוכל מבשלים על  פרימוס  או  בפתיליה  נפט,  במקום מקרר חשמלי  היה לנו מקרר  קרח .

במרכז המושב הקימו את  המכולת  קראנו לה צרכנייה ולידה  הכשירו רחב, שעליה נערכו המסיבות הראשונות במושב. מדי שבוע  הגיע  אלינו למושב איש שקראנו לו  "אלי המסריט".  את השם נתנו לו הילדים, כי מידי שבוע הוא היה מגיע יחד  עם "המסרטה"  זהו מכשיר שבו הקרינו  סרטים.   את הסרטים הקרינו על הקיר הצרכנייה ואת  הכיסאות  הבאנו מהבית .

תרגום הסרט היה בצד והמסריט היה מתאים אותו לעלילת הסרט.  בנוסף לסרטים לאלי המסריט היה דוכן למכירת ממתקים.

אלי הזה היה ממוחה בארגון מסיבות ונשפים .את  הנשף הראשון אני זוכר  במיוחד כי ערכו אותו  ברחבה שסמוכה  לצרכנייה, שם ערכו  את השולחנות בתורים, השולחנות  היו עטופים במפות לבנות  ועליהם מיטב הכיבוד. בכל נשף כזה היו מגיעים אומנים  ידועים וגם קוסמים  לשעשעה את הילדים .

כך חגגנו במושב את יום עליה לקרקע. ואת חגי ישראל לדוגמא חג החנוכה ופורים ושאר החגים  אנחנו הילדים  הופענו לפני המבוגרים וכך הם ידעו מי הילד המוכשר  במושב  והוריו יכלו להתגאות  בו .

היו גם הצגות ומערכונים שהמבוגרים בעלי כישרון  דרמטי  הופיעו והצחיקו ו את כולנו.

בחג השבועות  עשינו תהלוכות במושב עם פרדים וסוסים רתומים לעגלות מקושטות עמוסות במיטב התוצרת של המשקים  אנחנו הילדים הינו לבושים בבגדים לבנים וזרים לראש מסורת זו נמשכת גם בימנו. ואני כסבא רואה את הנכדים חוגגים במועדון שבמרכז המושב וזה מאוד מזכיר את הזמנים שאני הייתי ילד במושב.

הזוית האישית

דוד: נהנתי לשבת איתך ולחוש את התחושה של בית ספר גאיה: נהנתי לשבת איתך ולשמוע את סיפור הילדות