מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כיצד החלטתי לעלות לישראל

אמיר וסבתא בלה
בלה ואביה
הסיבות בגינן החלטתי לעלות לארץ

שמי בלה גביש ונולדתי בפולין בשנת 1947 לשני עולים ניצולי שואה.
 
בשנת 1948 נפתחו הגבולות בפולין לתקופה מסויימת וההורים שלי רצו לעלות לארץ ישראל. מכיוון שלאבי היה מקצוע נדרש, השלטונות הפולניים הקשו עלינו ולא איפשרו לו לצאת ולעזוב את פולין. אולם, בשנת 1958 כשהייתי בת 11, נפתחו שוב הגבולות לתקופה קצרה, והשלטונות אפשרו לצאת את הארץ.
 
הוריי ניצלו את ההזדמנות וקיבלו היתר לעזוב את פולין ולעלות לישראל. ברגע האחרון אבי שינה את דעתו, והחליט לנסוע לברזיל משום ששני אחיו כבר התגוררו בארץ זו.
 
ברזיל היא ארץ רב תרבותית ולא סבלה כמעט מתקריות אנטישמיות. אולם, כשהייתי בת 14, הלכתי לבקר חברה ובדרך עברתי ליד קבוצת ילדים שלא הכרתי והם קראו לי "יהודיה מלוכלכת". באותו הרגע עלו במוחי זכרונות מהשואה כפי תיארו הוריי.
החלטתי שכשברגע שזה יתאפשר לי, אני אעזוב את ברזיל ואעבור לארץ בה לא יכנו אותי "יהודיה מלוכלכת" לעולם!
 
העשרה
אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים (ויקיפדיה).
 
אחר מלחמת העולם השנייה התרחשו מספר גלי הגירה של יהודים לברזיל. כך, נמלטה חלק מיהדות קובה, כמו גם יהודים ממצרים והונגריה לברזיל בעקבות המהפכות במדינות אלו (הונגריה ומצרים בסוף 1956; קובה ב-1959). הייתה גם הגירה פנימית בתוך אמריקה הלטינית, בעיקר מבוליביה ולברזיל היגרו גם יהודים מישראל.
חלק מן התהפוכות הפוליטיות בברזיל פגעו גם ביהודים ושמם של חלק מן המשטרים הימניים (למשל זה של ז'טוליו ורגאס) והצבאיים נקשר גם באנטישמיות. (ויקיפדיה)
 
תשע"ו, 2016

מילון

אנטישמיות
שנאת יהודים

ציטוטים

”החלטתי שאעזוב את ברזיל ואעבור לארץ בה לא יכנו אותי "יהודיה מלוכלכת" לעולם! “

הקשר הרב דורי